ועידת קונסטנטינופול השלישית

ועידת קונסטנטינופול השלישית נערכה בשנים 680, 681 בהנהגת הקיסר הביזנטיני קונסטנטינוס הרביעי.

המחלוקת המרכזית כונתה מונותליטיות, רעיון שטען שלכאורה לישו יש רצון אחד בלבד. הרעיון הוצע במאה ה-7 כפשרה בין האורתודוקסיה לבין קהילות המזרח שהתנכרו לוועידת כלקדון. המונותליטיות הפכה מוקד של מחלוקת בין האימפריה הביזנטית והכנסייה במערב, ובראשם האפיפיור; המתנגדים, כמו האפיפיור מרטינוס הראשון, סבלו מרדיפות והגלייה.

הקיסר קונסטנטינוס הרביעי זימן כנס בירושלים הנוכחות נציגים מכל הפטריארכיות המרכזיות. הכנס נפתח ב-7 בנובמבר 680 והוכר כהוועידה האקומנית השישית. כ-200 בישופים השתתפו, ו-174 חתמו על החלטותיה.
בדיוני הוועידה נדחתה המינות המונותליטית. בעקבות מכתבו של האפיפיור אגתו רוב הבישופים קבלו את הדעות הדיותליטיות, דהיינו שיש לישו שני טבעים ושני רצונות, אחד אלוהי ואחד אנושי, שפעלו יחד. כמה מתומכי המינות הוכרזו כאנאתמה, בעוד שמגיני האורתודוקסיה שנרדפו קודם לכן זוכו. הוועידה ננעלה ב-16 בספטמבר 681, והאפיפיור לאו השני אישר את החלטותיה.

ועידת קונסטנטינופול השלישית התקיימה ב-680, 681. הקיסר קונסטנטינוס הרביעי כינס אותה.

הוויכוח העיקרי היה על מונותליטיות. מונותליטיות (רעיון) אומרת שיש לישו רצון אחד. זה היה ניסיון לאחד קבוצות בכנסייה. רבים התנגדו. אפילו האפיפיור מרטינוס הראשון הוגלה.

הוועידה נפתחה ב-7 בנובמבר 680. נכחו כ-200 בישופים. רוב הנוכחים דחו את המונותליטיות. הוועידה קבעה שיש לישו שני רצונות. זה נקרא דיותליטיות (מילה), שני רצונות: אלוהי ואנושי. כמה מתומכי המינות הוכרזו כפוסלים. הוועידה נסגרה ב-16 בספטמבר 681, והאפיפיור לאו השני אישר את ההחלטה.