מונותליטיזם

מונותליטיזם היא השקפה כריסטולוגית שלפיה לישו היו שתי מהויות, אלוהית ואנושית, אך היה לו רק רצון אחד. רצון כאן פירושו הנטייה או הכוח הפנימי שפועל ומכוון מעשים.

הגישה פותחה והופצה סביב שנת 630 על ידי הקיסר הרקליוס ופטריארך קונסטנטינופול סרגיוס הראשון. המטרה הייתה לנסות לפשר בין שתי דוקטרינות שהתנגדו זו לזו: המונופיזיטיות (שלטענתה ישו יש מהות אחת) והדיופיזיטיות (שלטענתה ישו יש שתי מהויות).

הצעת הפשרה קיבלה תמיכה חלקית, כולל תמיכה של קיסרים ואפילו של האפיפיור הונוריוס. אך בשנת 641 דחה האפיפיור מרטינוס הראשון את התיאוריה. הוויכוח הסתיים בוועידת קונסטנטינופול השלישית ב-681, שקבעה שיש לישו שני רצונות נפרדים, אלוהי ואנושי, שתמיד מסונכרנים. דוקטרינה זו נקראת דיאותליטיזם (שני רצונות).

כיום אין כנסיות המאמינות במונותליטיזם. יש האשמות כלפי הקהילה המרונית, אך המרונים טוענים שלא ניתקו את הקשר התאולוגי עם הכנסייה הקתולית.

מונותליטיזם אומר שישו היה עם שתי מהויות. מהויות זה סוגים של טבע. אבל לפי הרעיון הזה היה לו רק רצון אחד. רצון זה מה שמנחה אדם לפעול.

הרעיון הופץ בערך בשנת 630 על ידי הקיסר הרקליוס ופטריארך סרגיוס. הרעיון נועד לנסות ליישב שתי דעות שונות על טיבו של ישו.

בשנת 641 האפיפיור מרטינוס הראשון דחה אותו. ב-681 הוועידה הגדולה קבעה שיש לישו שני רצונות נפרדים, אלוהי ואנושי.

כיום אין כנסיות שמאמינות בזה. יש מי שמאשימים את המרונים, אך המרונים אומרים שהם נשארו קשורים לכנסייה הקתולית.