ורוניקה סורית

ורוניקה סורית (Veronica syriaca) היא צמח עשבוני חד‑שנתי (צמח שמסתיים את חייו בתוך שנה) ממשפחת הלחכיים. היא נפוצה בשדות ובשטחים פתוחים בצפון ובמרכז ארץ־ישראל. בפריחה המונית היא יוצרת מרבד כחול‑סגלגל בולט, והצמח נראה לבן בתחתיתו וכחול‑סגול למעלה. בשטחים מסוימים כינו אותה פעם "ורוניקה ציונית". הפריחה נראית בעיקר בחורף ובתחילת האביב, בדרך כלל בחודשים ינואר עד מרץ. השם המדעי והשם העממי מיוחסים לשם ורוניקה הקדושה.

טיפוס התפוצה ים‑תיכוני; טווחה העולמי מצומצם מדרום טורקיה ועד מצרים (ללא סיני). היא גדלה בערבות, בקרקעות מעובדות ובשדות בור, וכן בקרקעות כבדות עם ניקוז גרוע. בארץ היא נפוצה בעיקר בצפון ובמרכזה, אזורים בולטים הם הגליל, עמק יזרעאל, חוף הכרמל, השרון, הרי יהודה והגולן. הצמח שולט גם במטעי זיתים וגפנים, ופורח לפני חפירת האדמה בכרמים, בחודשים ינואר‑פברואר.

ורוניקה סורית היא צמח זקוף, גבוה כ‑10, 30 ס״מ, בדרך כלל מסועף מהבסיס וגם מהחלק העליון. הגבעולים עגולים ושעירים, ולעתים עם שערות בלוטיות (שערות קטנות שמייצרות נוזלים). העלים פשוטים, דמויי ביצה; העלים התחתונים בדרך כלל נגדיים, ועלים קרובים לפרחים נוצרים בחיקם.

התפרחות הן אשכולות דלילים הנושאים פרחים דו‑מיניים (פרחים שיש בהם איברי רבייה זכריים ונקביים). הכותרת בלתי‑נכונה (בלתי סימטרית), בעלת אונות שאינן שוות; עלי הכותרת מאוחים בבסיסם לצינור קצר. צבע הכותרת הוא כחול־שמי, והאונה התחתונה הצרה לבנה. על גבי האונות יש קווים כחולים כהים, ובמרכז הפרח לעתים צבע ירוק או זהוב, והאבקנים צהובים.

הפרי הוא הלקט, פרי פחוס המחולק לשתי מגורות (תאים) כמעט עד הבסיס. עוקצי הפרחים והפרי ארוכים, וגבעול השחלה בולט בפרי. הזרעים זעירים, עד כ‑1.3 מ״מ, דמויי ביצה ומקומטים קלות, עם אנדוספרם בשרני (הרקמה המזינה את העובר). הזרעים מופצים ברוח. עונת הפריחה נמשכת מסוף דצמבר ועד סוף אפריל, כשהשיא בארץ הוא בחורף המוקדם.

ורוניקה סורית (Veronica syriaca) היא צמח חד‑שנתי. חד‑שנתי = צמח שגדל ומת בשנה אחת. היא פורחת בשדות בצפון ובמרכז הארץ. בפריחה היא עושה שטיח כחול‑סגול יפה. בחלק התחתון של הצמח יש צבע לבן, ובחלק העליון יש כחול או סגול.

הצמח גדל באזורים ים‑תיכוניים, בין דרום טורקיה למצרים. בארץ אפשר למצוא אותו בגליל, בעמק יזרעאל, בחוף הכרמל, בשרון ובהרים כמו יהודה והגולן. הוא גדל גם במטעי זיתים ובכרמים. הפריחה העיקרית היא בחורף, בחודשים ינואר עד מרץ.

הצמח קטן, גובהו כ‑10 עד 30 ס״מ. העלים דמויי ביצה. הפרחים הם כחולים עם אונה תחתונה לבנה. לכל פרח יש שני אבקנים (אבקנים = חלק שהופך את האבקה). הפרי קטן ופחוס, ובתוכו זרעים זעירים. הזרעים קטנים מאוד, כ‑1.3 מ״מ, והם נישאים ברוח. הפריחה בארץ נמשכת מדצמבר עד אפריל.