ז'אן רוסטאן (30 באוקטובר 1894, 4 בספטמבר 1977) היה ביולוג וסופר צרפתי.
הוא היה בנם של המחזאי אדמון רוסטאן והמשוררת רוזמונד ז'ראר. בילדותו בילה את זמנו בקאמבו לה בין שבאקיטן. כבר בגיל עשר גילה את ספרו של ז'אן פאבר, "תורת החרקים", וזה העמיק את העניין שלו במדע.
למד מדעים בפקולטה למדעים של אוניברסיטת פריז. ב-1920 נשא לאישה את אנדראה מאנט. ב-1922, אחרי מותו של אביו, התגורר בפרבר ויל ד'אבריי. הוא עזר להקים את המחלקה הביולוגית בארמון התגליות במוזיאון הגרנד פאלה בפריז, וב-1936 הקים שם את מעבדתו.
התעניינו של רוסטאן היה ב"מקור החיים" ובדו-חיים, כלומר יצורים כמו קרפדות וצפרדעים. הוא גם חקר תורת התורשה, המחקר על איך תכונות עוברות מהורים לצאצאים.
החל לפרסם מסות פילוסופיות ולאחר מכן חיבר ספרים ומאמרים. רוסטאן שאף להביא את הביולוגיה לציבור הרחב. הוא הזהיר מפני שימוש לא נכון בתורת הגזע. היה פציפיסט, כלומר תומך בשלום, התנגד לנשק אטומי ולעונש המוות. הוא היה אתאיסט, לא האמין באל, ודגל בחופש המחשבה. ב-1959 נבחר לחבר האקדמיה הצרפתית למדעים וזכה בפרס קלינגה.
ז'אן רוסטאן נפטר בפריז ב-1977.
ז'אן רוסטאן (1894, 1977) היה מדען וסופר מצרפת.
הוריו היו אדמון רוסטאן ורוזמונד ז'ראר. גדל בעיירה קאמבו לה בין. בגיל עשר קרא ספר על חרקים והתחבר למדעים.
למד מדעים בפריז. ב-1920 התחתן עם אנדראה מאנט. לאחר מכן עברה משפחתו לויל ד'אבריי, ליד פריז. עזר להקים מדור ביולוגיה במוזיאון גדול בפריז וב-1936 הקים מעבדה משלו.
התעניין בשאלת "מקור החיים" ובדו-חיים. דו-חיים הם בעלי חיים כמו קרפדות וצפרדעים. גם חקר איך תכונות עוברים מההורים לילדים.
היה כותב שמסביר מדע לאנשים. רוסטאן אהב שלום ולא רצה נשק חזק. הוא לא האמין באל ודאג לחופש מחשבה. ב-1959 נבחר לחברה של מדענים חשובים וקיבל פרס. נפטר בפריז ב-1977.