מרד הז'אקרי היה התקוממות איכרים גדולה בצרפת בשנת 1358. "איכרים", חקלאים שעובדים באדמה. המרד פרץ בעיקר בצפון צרפת, באזורי פיקרדיה, איל-דה-פרנס ווואז. הוא נבע ממשבר כלכלי וחברתי: האיכרים סבלו ממסים כבדים, מנזקי מלחמה ומהרס כפרים על ידי צבאות ושכירי חרב (לוחמים שכירים).
לאחר קרב פואטייה ב-1356, שבו המלך ז'אן השני נפל בשבי האנגלים, האיכרים הרגישו חסרי הגנה. "אצולה", משפחות עשירות ובעלות כוח פוליטי, נראתה כמי שאינה יכולה להגן על העם.
המרד התבטא בהתקפות אלימות על אחוזות וטירות. אלפי איכרים חמושים בכלים מאולתרים בזזו רכוש והרגו אצילים. המנהיג הבולט היה גיום קאל, בן פיקרדיה. כוחות האצולה בראשות שארל השני, מלך נווארה, דיכאו את המרד בקרב ממלו. גיום קאל נלכד והוצא להורג, והמרד דוכא באלימות רבה.
למרות שלא הושגו הישגים מידיים למעמד האיכרים, המרד סימל תסיסה חברתית עמוקה בצרפת של ימי הביניים. השם "ז'אקרי" הגיע מכינוי לעג לאיכרים, על שם המעיל הבד הבלוי שנהגו ללבוש.
מרד הז'אקרי היה מרד של איכרים בצרפת ב-1358. "איכרים", חקלאים שמגדלים אוכל. המרד קרה בעיקר בצפון צרפת, בפיקרדיה ובאיל-דה-פרנס. האיכרים היו כועסים בגלל מסים כבדים ונזקי מלחמה.
לאחר קרב פואטייה ב-1356 המלך נלקח בשבי, והאיכרים הרגישו שאין מי שיגן עליהם. בהנהגת גיום קאל הם תקפו אחוזות וטירות. הם בזזו חלק מהרכוש. שארל השני, מלך נווארה, נלחם בהם ודיכא את המרד בקרב ממלו. גיום קאל נתפס והוצא להורג.
המרד לא שיפר מיד את חיי האיכרים. אבל הוא הראה שיש מחלוקת גדולה בין העם לאצולה. השם "ז'אקרי" הוא כינוי לעג לאיכרים על שם המעיל הפשוט שלהם.
תגובות גולשים