משה סמילנסקי

משה סמילנסקי (24.2.1874, טלפינו שבפלך קייב, 6.10.1953, רחובות) היה איש העלייה הראשונה (גל העלייה היהודית לארץ בסוף המאה ה‑19), מנהיג ציוני, חקלאי, פובליציסט וסופר עברי.

נולד בכפר בלב האימפריה הרוסית ולמד תורה וחינוך. בגיל 16 עלה ארצה בשנת 1890. בתחילה עבד כפועל חקלאי, ובשנים 1893, 1894 רכש אדמה והתיישב ברחובות. שילב עבודת אדמה עם כתיבה והוראה, והשפיע על התפתחות המושבות.

החל לפרסם מאמרים וסיפורים בתחילת המאה ה‑20. כתב בשם העט "בן-חוה" וסיפורים על חיי הערבים תחת השם "חוג'ה מוסה" (שם עט, שם שמשתמש בו סופר). סייע להקמת ארגוני מושבות והוביל מעבר לפרדס ולגידולי הדרים ברחובות.

השתתף בפעילות ציונית ומדינית: היה בין מייסדי הסתדרות המושבות, השתתף בקונגרס הציוני, וקידם גיוס כספים ורכישת קרקעות, במיוחד לנגב. בעשורים הבאים הוביל התאחדות האיכרים וכיהן כנשיאה זמן רב. ב‑1929 ייסד והיה העורך הראשון של הביטאון החקלאי "בוסתנאי".

פעל גם לביסוס יחסי יהודים‑ערבים בשיטות פוליטיות ודו‑קיום, והשתתף ביוזמות כמו ברית שלום. בשנות ה‑30 וה‑40 שותף ברכישת קרקעות בנגב ובעבודות לגיוס משאבים בתפוצות. בשנת 1949 זכה בפרס אוסישקין על יצירותיו.

מת ב‑1953 ונקבר ברחובות. על שמו נקרא מושב ניר משה.

נשוי פעמיים; מאשתו הראשונה נולדו לו שלושה ילדים: שפרה, רנה וישעיהו. אחיו ובני משפחה נוספים היו גם הם מעורבים בכתיבה ובממסד התרבותי.

משה סמילנסקי נולד ב‑1874 ועלה לארץ בגיל 16. הוא היה חקלאי וסופר בעברית.

הוא עבד באדמה ברחובות ונטע עצים ופירות. כתב סיפורים ומאמרים. שם העט שלו היה "חוג'ה מוסה". שם עט זה הוא כינוי שסופר משתמש בו.

סמילנסקי עזר לחקלאים להתארגן. הוא עבד על קניית קרקעות גם בנגב, כדי שיהיה מקום לגור ולעבד את האדמה.

הוא רצה שיהיו יחסים שקטים בין יהודים לערבים, והשתתף ביוזמות של דו‑שיח.

מת ב‑1953. קראו למושב ניר משה על שמו.

היה אב לשלושה ילדים. נשא נשים פעמיים.