ז'ורז' אֶזֶ'ן סורל (1847, 1922) היה פילוסוף וסוציולוג צרפתי ותאורטיקן מרכזי של הסינדיקליזם המהפכני.
סורל נולד בשרבור ב-2 בנובמבר 1847. למד באקול פוליטקניק והיה מהנדס במשרדי עבודות ציבור. ב-1892 פרש לגמלאות ועבר להתגורר בפריז עם מארי אפראזי דויד, לה לא נישא. לאחר מותה ב-1897 הקדיש לה את ספרו הרהורים על האלימות.
מסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 הפך סורל לעוסק מלא בהגות פוליטית וחברתית. בתחילה היה שמרן, אך ב-1893 הכריז על עצמו כסוציאליסט ומרקסיסט. קרא וניתח כתביהם של פרודון ומרקס, והושפע מאנרי ברגסון. ניהל התכתבות אינטלקטואלית עם הוגים בולטים והשפיע על התנועה הסינדיקליסטית-מהפכנית.
במבט מאוחר יותר בחייו התקרב סורל לקבוצות שמרניות ולממלכתנות, ואף פרסם מאמרים עם אמירות אנטישמיות חריפות. יחד עם זאת תמך במשפט חוזר לדרייפוס והברך על המהפכה הרוסית. נפטר בבולון סיר סן ב-29 באוגוסט 1922.
סורל ביקר את ההבנה הרציונליסטית של מרקס וטען שהמרקסיזם משמעותי בעיקר כמסגרת מעוררת לפעולה מעמדית. הוא לא ראה את התאוריה כעובדה מדעית נטו.
הוא הדגיש את חשיבות הרצון והפעולה הישירה (פעולה פוליטית ללא תיווך של מפלגות), כגון שביתות כלליות, חרמות וחבלה. את רעיון זה קישר למושג המיתוס. מיתוס, לפי סורל, הוא סיפור או דימוי שמניע המונים לפעולה. השפעתו של המיתוס נמדדת לפי היכולת המעשיّة שלו לעורר מחויבות, לא לפי הסיכוי האובייקטיבי שיתממש.
רעיון המיתוס ושביתה כללית שימשו אותו לבניית סולידריות ושאיפה למהפכה. עם זאת, חלק מהרעיונות שלו עברו עיבוד ומניפולציה על-ידי תנועות לאומניות ופאשיסטיות.
סיווגו הפוליטי של סורל שנוי במחלוקת: השפיע הן על אנרכו-סינדיקליסטים והן על הוגים לאומניים. הוא נחשב לדמות מרכזית בפיתוח גישה אנטי-דטרמיניסטית למרקסיזם, ובהדגשת כוחה של פעולה ישירה והמיתוס בשינוי חברתי.
Le Procès de Socrate (1889).
"הרהורים על האלימות" (הקדשה למארי אפראזי דויד).
ז'ורז' אֶזֶ'ן סורל (1847, 1922) היה חושב וחוקר של החברה. הוא נולד בשרבור ושירת כמהנדס לפני שהפך להוגה.
סורל נולד ב-1847. למד בהנדסה ועבד בעבודות ציבוריות. ב-1892 יצא לפנסיה ועבר לפריז עם אישה בשם מארי. היא נפטרה ב-1897 והוא הקדיש לה ספר.
בהתחלה היה שמרן. ב-1893 הפך לסוציאליסט. הסוציאליסט הוא מי שרוצה שיוויון יותר בחברה.
סורל חשב שרעיונות גדולים יכולים להניע אנשים לפעול. הוא דיבר על מיתוס. מיתוס אומר סיפור שמזיז אנשים לפעולה.
הוא דיבר גם על שביתה כללית. זו שביתה שבה הרבה עובדים מפסיקים לעבוד יחד.
סורל האמין בפעולה ישירה. פעולה ישירה היא כאשר עושים דברים בלי לחכות למפלגות.
חלק מכתביו היו אנטישמיים. זה אומר שהוא אמר דברים רעים ופוגעניים נגד יהודים. יחד עם זאת תמך במשפט חוזר לדרייפוס (אדם שהורשע שלא בצדק). הוא גם בירך על המהפכה ברוסיה ואהב חלק מהרעיונות של לנין.
סורל השפיע על קבוצות רבות וחי עד 1922.
Le Procès de Socrate (1889)
"הרהורים על האלימות".
תגובות גולשים