זאכרי טיילור (24 בנובמבר 1784, 9 ביולי 1850) היה הנשיא ה־12 של ארצות הברית. לפני הנשיאות שירת כקצין בכיר בצבא והפך לגיבור לאומי בעקבות ניצחונות במלחמת ארצות הברית, מקסיקו. כמנהיג צבאי זכה למעמד ציבורי שגרם לו להיבחר אף על פי שעמדותיו הפוליטיות היו מעורפלות.
טיילור נולד במטע בווירג'יניה למשפחת בעלי מטעים. גדל בקנטקי, למד מעט באופן פורמלי, ולמד לקרוא ולכתוב בעיקר מהוריו. כבר בילדותו חש ייעוד לקריירה צבאית.
ב־1810 התחתן עם מרגרט מאקאל סמית'. לזוג היו שישה ילדים. שניים מהם מתו בילדותם, ואשתו נותרה בדיכאון ארוך לאחר מכן.
טיילור הצטרף לצבא ב־1808. בראשית שירותו פעל במחנות כמו ניו אורלינס והתקדם לדרגות פיקוד.
במלחמת 1812 הגן על מוצב פורט הריסון ונודע בתפקודו. לאחר המלחמה חזר לתקופה קצרה לעיסוקים אזרחיים ואז שב לצבא.
במהלך שנות ה־20 וה־30 פעל נגד קבוצות אינדיאניות במספר מערכות. הוא פיקד על מוצבים בצפון־מערב ובדרום, ובמהלך שביתות אלה ביסס את שמו כקצין מוכשר.
בשנת 1832 הוביל חיל מול כוחותיו של הצ'יף נץ שחור, וכבש את העמדות היריבות. בתקופה זו פיקד גם על חיילים צעירים כמו אברהם לינקולן, ופגש דמויות שעתידות לבלוט בהיסטוריה.
בשנים ה־30 טיילור נלחם בפלורידה והביס את שבט הסמינול. הצלחות אלה חיזקו את מעמדו הציבורי והקנו לו קידום לדרגות בכירות.
ב־1846, כשהתקרבה הפרשה על טקסס, הוצב טיילור בגבול הריו גראנדה. הוא פיקד בקרבות מרכזיים כמו פאלו אלטו, ראסקה דה לה פלמה, מונטריי ובואנה ויסטה. ניצחונותיו הפכו אותו לגיבור לאומי וקידמו אותו לדרגת מייג'ור גנרל (דרגה צבאית בכירה). במהלך הלחימה התעוררו חיכוכים עם הנשיא ג'יימס פולק ומפקדים אחרים, משום שטיילור המשיך לפעול בדרכו ולפר לפרקים פקודות.
בסוף המלחמה חזר לארצות הברית כגיבור. הוא היה העוטר היחיד עד אז בשלוש מדליות הזהב של הקונגרס על תפקודו במלחמה.
המפלגה הוויגית שכנעה את טיילור להתמודד לנשיאות, והוא נבחר ב־1848 עם מילרד פילמור כסגנו. למרות שהיה בעל עבדים, עמדותיו בנושא העבדות היו לא־מוחלטות, והוא הציג עצמו כדמות מאחדת.
כנשיא, טיילור ניסה לצמצם פוליטיקה של פופולריות ולבחור בקבינט גאוגרפי ולא מפלגתי. השבעתו התעכבה אישית בגלל יום ראשון, אך היא התקיימה כרגיל.
בתקופתו עלו שאלות קשות לגבי מעמדה של העבדות בשטחים שנכבשו ממקסיקו. טיילור, אף על פי שדרומי ובעל עבדים, לא רצה בהרחבת העבדות למערב. הוא תמך בהפיכת קליפורניה למדינה ובקידום חוקות מקומיות בניו מקסיקו. צעדים אלה נועדו לשמור על איחוד המדינה ולהרגיע את המתחים בין הצפון לדרום.
הסכסוך על העבדות הוביל למאמצי פשרה בקונגרס, ובולטים ביניהם היו ניסיונותיו של הנרי קליי. טיילור איים להשתמש בצבא כדי למנוע פרישה של מדינות הדרום, והביע נכונות לנקוט בפעולה אם יתיחשב הדבר כנדרש. עם זאת, הוא לא זכה לראות את יישום פשרת 1850 במלואה.
בתחום החוץ לא אירעו משברים גדולים; הממשל תמך בעקרונות חופש במערב אירופה אך לא התערב בפועל במהפכות. טיילור ושר החוץ ג'ון קלייטון טיפלו במתיחות עם ספרד ובמגעים עם בריטניה סביב תעלה במרכז אמריקה.
ב־4 ביולי 1850 טיילור אכל דובדבנים ושתה חלב קפוא. כמה ימים לאחר מכן נדבק בדלקת קיבה ובמעיים ומתווך 9 ביולי 1850. לאחר שנים הועלו חשדות להרעלה, אך בדיקות של שרידיו ב־1991 לא מצאו כמויות ארסן שיכלו לגרום למותו.
כהונתו של טיילור קצרה, ולכן מורשתו כנשיא מוגבלת. היסטוריונים רואים אותו כגיבור צבאי חשוב שכתוצאה מחוסר ניסיון פוליטי לא הצליח להוביל פתרונות ברורים בסוגיית העבדות. הוא היה הנשיא האחרון שהיה בעל עבדים במהלך כהונתו, ונחשב לנשיא משפיע יחסית בקרב הוויגים.
זאכרי טיילור (1784, 1850) היה קצין צבא גדול והפך לנשיא ארצות הברית. ניצח בקרבות חשובים מול מקסיקו. ניצחונות אלה עשו אותו לגיבור.
נולד במטע בווירג'יניה וגדל בקנטקי. למד קצת בבית ואהב את הצבא מאז שהיה ילד.
נשוי למרגרט. היו להם שישה ילדים. כמה מהם מתו צעירים.
השתתף במלחמות רבות. הגן על מוצבים ונלחם בפלורידה ובמערב. ב־1846 נלחם במקסיקו וניצח קרבות גדולים.
הוויגים בחרו בו לנשיא ב־1848. מילרד פילמור היה סגנו.
כראש המדינה רצה לשמור על האיחוד בין צפון לדרום. הוא רצה שקליפורניה תהיה מדינה ללא עבדות. רבים לא הסכימו איתו.
ב־4 ביולי 1850 אכל דובדבנים ושתה חלב קר. לאחר ימים חלה ומת ב־9 ביולי. בדיקות מאוחרות לא מצאו רעל שעשה זאת.
טיילור נזכר בעיקר כמנהיג צבאי. כהונתו כנשיא הייתה קצרה ולכן הוא לא הספיק לשנות הרבה.
תגובות גולשים