זוּלָתָנוּת היא לעזור לאחרים בלי לצפות לקבל משהו חזרה. המילה גם נקראת אלטרואיזם. היא מופיעה בפסוקים ומכונה "חסד של אמת".
המילה האלטרואיזם הגיעה מצרפתית ואיטלקית. בעברית משתמשים גם במילה "זולתנות".
חיות גם עוזרות אחת לשנייה. זה נראה מוזר מבחינת האבולוציה, כי עזרה עולה אנרגיה. מדענים הסבירו זאת כך: לפעמים עוזרים לקרובים משפחה. ככה הגנים הדומים יכולים להמשיך.
בני אדם גם עוזרים זה לזה. יש ניסויים כמו משחק האולטימטום. במשחק זה אחד מציע לחלק כסף והשני יכול לקבל או לסרב. אנשים יותר נדיבים אם הם ייפגשו שוב בעתיד.
יש הבדלים בין תרבויות ובגיל. ילדים גדולים יותר נוטים להיות נדיבים יותר. גם שבטים שונים מראים תוצאות שונות בניסויים.
חלק במוח שנקרא קליפה קדם-מצחית (קליפה פרה-פרונטלית) קשור בתגובות נדיבות. מדידות מוח הראו ששינוי בפעילות באזור זה משפיע על החלטות הוגנות.
ביהדות יש ציווי על גמילות חסדים, לעזור לעניים ולאלמנות. יחד עם זאת, הדת לא דורשת שוותרו על החיים או על הבריאות למען אחרים.
הפילוסופית איין ראנד טענה שזה רע אם מישהו צריך להקריב את הטוב שלו תמיד עבור אחרים. היא חשבה שכל אדם צריך לשאוף לאושרו בצורה רציונלית.
המילה האלטרואיזם הגיעה מצרפתית ואיטלקית. בעברית משתמשים גם במילה "זולתנות".
חיות גם עוזרות אחת לשנייה. זה נראה מוזר מבחינת האבולוציה, כי עזרה עולה אנרגיה. מדענים הסבירו זאת כך: לפעמים עוזרים לקרובים משפחה. ככה הגנים הדומים יכולים להמשיך.
בני אדם גם עוזרים זה לזה. יש ניסויים כמו משחק האולטימטום. במשחק זה אחד מציע לחלק כסף והשני יכול לקבל או לסרב. אנשים יותר נדיבים אם הם ייפגשו שוב בעתיד.
יש הבדלים בין תרבויות ובגיל. ילדים גדולים יותר נוטים להיות נדיבים יותר. גם שבטים שונים מראים תוצאות שונות בניסויים.
חלק במוח שנקרא קליפה קדם-מצחית (קליפה פרה-פרונטלית) קשור בתגובות נדיבות. מדידות מוח הראו ששינוי בפעילות באזור זה משפיע על החלטות הוגנות.
ביהדות יש ציווי על גמילות חסדים, לעזור לעניים ולאלמנות. יחד עם זאת, הדת לא דורשת שוותרו על החיים או על הבריאות למען אחרים.
הפילוסופית איין ראנד טענה שזה רע אם מישהו צריך להקריב את הטוב שלו תמיד עבור אחרים. היא חשבה שכל אדם צריך לשאוף לאושרו בצורה רציונלית.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים