זורק אבן למרקוליס

״זורק אבן למרקוליס״ הוא פתגם מן התלמוד. הוא מדבר על מי שרצה לעשות טוב. אבל בסוף הוא עשה רע.

מרקוליס הוא השם התנאִי לאל רומי שנקרא מרקוריוס. פעם היו שמים אבנים ליד פסל האל. מי שהשליך אבן כעלבון חשב שהוא מקלל אותו. אבל זה חיזק את הפסל ועבד את האליל. עבודה זרה = להאמין או לעבוד אלילים.

בדוגמא בתלמוד כתוב: מי שלימד מישהו שלא הולם, חשב שהוא עושה טוב. בסוף זה היה רע. גם מי שמכבד אדם רע, מרחיב את כוחו של הרשע.

יש גם ביטוי הפוך: "בא לקלל ונמצא מברך". זה קשור לסיפור על בלעם בן בעור.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!