רב רחומי (גם נקרא רב ריחומי) היה אחד מראשוני הסבוראים. סבוראים הם חכמים שעיבדו וערכו את התלמוד הבבלי אחרי האמוראים; אמוראים הם הדור שקבע את הלימוד הקודם.
על פי אגרת רב שרירא גאון, נפטר בחודש ניסן שנת ד'רס"ו (506).
קדמו לו שני חכמים אחרים בשם זה, לכן נהוג לקרוא לו "רב רחומי השלישי". הוא היה תלמידו של רבה תוספאה.
הוא ניהל מחלוקת ידועה עם רבה יוסי, ראש ישיבת פומבדיתא. המחלוקת מופיעה בתלמוד פעמיים והיא נוגעת לפרשנות המונח "פתחי שימאי". לפי דעה אחת אלה פתחים שאין להם משקוף מלמעלה (קורה עליונה). לפי הדעה השנייה אלה פתחים חסרי מזוזות, כלומר שני דפנות הצד של הפתח.
חוקרים מצביעים על זהויות שונות לגביו. חלקם זיהו אותו עם "רב נחומי" (או רב נחומאי) שמוזכר במחלוקות תלמודיות אחרות. יש גם זיהוי עם "ר' נחוניא" במסכת חולין, שם מופיעה שאלה על דיני טרפות (בעלי חיים לא כשרים). במסורת התלמודית יש נוסחאות ושמות משתנים בכתבי היד ובספרים.
רב רחומי (גם רב ריחומי) היה חכם גדול שעבד על התלמוד. התלמוד הוא ספר גדול של הלכות ושיחות של חכמים.
הוא נפטר בניסן בשנת ד'רס"ו, שזה 506.
היו עוד שני חכמים עם השם הזה לפניו, לכן קוראים לו "רב רחומי השלישי".
הוא היה תלמיד של רבה תוספאה.
הוא התווכח עם רבה יוסי, מנהיג ישיבה מפומבדיתא. המחלוקת הייתה על המושג "פתחי שימאי". יש שתי דעות: אחת אומרת שזה פתחים בלי קורה מעל (אין חלק עליון). אחרת אומרת שזה פתחים בלי שני דפנות צד (אין מסגרת בצדדים).
חלק מהחוקרים אומרים שאולי הוא אותו אדם כמו רב נחומי או כמו ר' נחוניא שמוזכרים בתלמוד בנושאים אחרים.
תגובות גולשים