זיהום מים הוא שחרור חומרים לגופי מים (אגמים, נהרות, מי תהום, ימים) עד כדי פגיעה בשימושים שלהם ובמערכות האקולוגיות. הזיהום עלול לגרום למחלות זיהומיות, סרטן, פגיעה במערכת החיסון, מומים ולמוות. חלק מהמזהמים, כמו מתכות כבדות ותרכובות עמידות, יכולים להיכנס למזון דרך דגים וצמחים. בנוסף, יש עצירה של רמות המזהם עולים במעלה שרשרת המזון בתהליך שנקרא הצטברות ביולוגית, חומר שמתרכז בייצורים שעולים בשרשרת המזון.
עם התפתחות התעשייה נשפכו כימיקלים ומתכות למים בכמויות גדולות. בעבר זיהומי ביוב ודלק הרגו אנשים רבים, וכיום חלק מהבעיות נפתרות באמצעות מערכות ביוב וטיפול בשפכים, אך בעיות נותרו במדינות עניות ובמקרי אסון. כימיקלים חדשים רבים הוכחו כמסוכנים, לדוגמה חומרים ממשפחת PFAS המזיקים במינונים זעירים.
זיהום התמזה בלונדון: במאה ה-19 שפכי ביוב ותעשייה בקשו את המים וגרמו להתפרצויות כולרה. במקרים קיצוניים, אירועים אלה גרמו למותם של אלפי אנשים.
מחלות מינמטה (יפן, 1959): מפעל שפך כספית לים. הכספית הצטברה בדגים ובאוכלוסייה. אלפי אנשים נפגעו, רבים מתו ותינוקות נולדו עם מומים.
מונסנטו באניסטון (ארה"ב): ייצור ופליטה של PCB גרמו לזיהום חמור בנחלים. החברה הושעתה בסוף שנות ה-70. בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 הושגו תביעות ופיצויים למתושבים.
מקורות טבעיים כוללים סחף והפרשות בעלי חיים, אך הגורם העיקרי הוא הפעילות האנושית: שפכים תעשייתיים וביתיים, דליפות דלק, חומרים חקלאיים (דשנים וחומרי הדברה) וחימום מים בתעשייה. שאיבת יתר של מי תהום עלולה להבריח מי ים אל האקוויפר, מאגר מי תהום.
השלכת פסולת לים התגברה במאה ה-20. כיום יש זיהום שמפר את האיזון הימי ומסכן מינים ודגה. דוגמה קלאסית היא דליפת הנפט של מכלית אקסון ולדז שהרסה בתי גידול בחופים.
הזיהום פוגע במערכת האקולוגית, בדגה ובכלכלות מקומיות (דיג ותיירות). בתוך גופות בעלי חיים נמצאו כמויות גדולות של פסולת שמראות את היקף הבעיה.
התגברות רגולציה ושיפור טכנולוגיות טיפוח שפכים הורידו חלק מהזיהום. יש ארגונים שקובעים תקנים, ומוצרים טכנולוגיים שאוספים פסולת במים, מחסומים צפים ומכשירים ללכידת פסולת בנמלים. עם זאת, אכיפה וקביעת חוקים ברמת מדינות רבות נדרשת כדי לשפר את המצב.
בישראל מי תהום, נחלים והים בסכנה מתמדת. שפכים תעשייתיים, דליפות דלק והמטמנות מזהמות מקורות. נחל הירקון ונחל הקישון ידועים בזיהומם ההיסטורי. דוגמאות מודרניות: דליפות גדולות של דלק סילוני ונפט מאתרים תשתיתיים, ושפכי גבס חומציים שנשפכו לנחלים. משברי ביוב בעזה הובילו לזרימת שפכים לאזור חוף אשקלון.
זיהום מים הוא כניסה של חומרים רעים למים. המים האלה כוללים נהרות, אגמים וים.
זיהום יכול לחלות אנשים ולפגוע בבעלי חיים. לפעמים זיהום נכנס לדגים. אז מי שאוכל את הדגים יכול להיפגע גם הוא.
מקרה מינמטה (יפן): מפעל שפך כספית לים. הרבה אנשים חלו וכמה נולדו עם פגעים.
אסון אקסון ולדז: דליפת נפט פגעה בחופים ובחיות הים.
אנשים זורקים שפכים ובקבוקים, מפעלים משחררים כימיקלים, וחוות משתמשות בדשן. דלק שנשפך למים גם מזהם מאוד.
הים נפגע מפסולת ונפט. פסולת פלסטיק עלולה להיתקע בבעלי חיים.
יש חוקים ונקיים שאוספים את הפסולת. משתמשים במחסומים צפים ורשתות לאיסוף אשפה במים.
בישראל יש זיהומים בנחלים ובמי תהום. היו דליפות של דלק ושפכים שנכנסו לנחלים.
הפעולות שעוזרות: לא לזרוק אשפה, לקבוע חוקים, ולתקן דליפות במהירות.
תגובות גולשים