זיכרונות להבהרת ההיסטוריה של היעקוביניזם

זיכרונות להבהרת ההיסטוריה של היעקוביניזם (Mémoires pour servir à l'Histoire du Jacobinisme) הוא חיבור של האב אוגוסטן דה בארואל. בארואל טוען שהמהפכה הצרפתית וסדרת מהפכות בסוף המאה ה‑18 תוכננו מראש על ידי כת או קבוצה סודית. הספר פורסם ב-1797, 1798 ותורגם לשפות רבות.

בארואל טוען שקבוצה חשאית קיבלה החלטות עוד לפני המהפכה להרוס את הכנסייה, לחסל את המלוכה ולפורר את החברה. לפי טענתו, אלה לא מהפכות נפרדות אלא חלק מתוכנית אחת שנגרמה על ידי בונים החופשיים (ארגון שמנה סניפים רבים באירופה). הוא משתמש בביטוי "סופיסטים" לגבי אותם קושרים. סופיזם הוא טיעון שנראה משכנע אך מטעה. סופיסטים היו גם פילוסופים ביוון העתיקה שהלמדו לשכנע ודגלו בדרך יחסית של אמת.

בארואל מפרט קואליציה אנטי‑נוצרית בשלוש דרגות: תחילה קשר נגד הנצרות, אחר כך קשר נגד המלוכה והכנסייה, ולבסוף קשר נגד כל מוסד חברתי ורכוש.

הספר מצא קהל רחב בקרב השמרנים שתמכו במשטר הישן. הוא העביר את האשמה למהפכה מחולשות המשטר אל "קבוצה רעה" חיצונית. כך קל יותר להסביר את המשבר בלי לבדוק עוולות חברתיות. בקרב המהפכנים ובצרפת שלאחר המהפכה החיבור התקבל בבוז.

החוקרים חולקים על טענות בארואל. ברור שלא הייתה קנוניה במובן של מועד סודי לתקיפה כמו שציין בארואל. עם זאת יש עובדות שמעוררות חשד, למשל הסודיות של הבונים החופשיים והקשרים הבין‑אירופיים שלהם, וכן העובדה שחלק ממנהיגי המהפכה באו מרקעים משכילים.

במנגד, בארואל מתעלם מתפקידם של פשוטי העם ומהסיבות החברתיות למרד. טקסטו אינו מבוסס על ראיות מדוקדקות, והוא מצייר את הוגי ההשכלה כמקשה אחת אחידה. העובדה היא שהמשכילים חלוקים ביניהם (למשל מונטסקייה, רוסו וולטר היו שונים במהות העניינים). ההיסטוריון רוברט רוזוול פלמר טוען שלא היה ארגון מהפכני בינלאומי מאורגן, ורבות מהאגודות המהפכניות נוצרו רק אחרי המהפכה הצרפתית. ז'אק גודשו מציין את הקושי לקבל רעיון שאגודה סודית הייתה יכולה להניע מרידות כה רחבות, וכי המהפכה האמריקנית אינה מתיישבת עם תיאוריית הקנוניה.

עותק מקוצר של הספר יצא בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה כחלק מקורס על תקופת המהפכות.

הספר התקבל אצל נוצרים רבים כאישום נגד היהודים. סופרים אירופיים אחרים, כמו ג'ון רובינסון, פרסמו טקסטים דומים שהאשימו את היהודים בתאוריות קשר. טקסטים כאלה שימשו כבסיס רעיוני לספרים מאוחרים יותר, ובהמשך גם לפרוטוקולים של זקני ציון.

זיכרונות להבהרת ההיסטוריה של היעקוביניזם הוא ספר של האב אוגוסטן דה בארואל. הוא טוען שהמהפכה הצרפתית הייתה תוצאה של קבוצה סודית שתכננה אותה. הספר יצא לאור ב-1797, 1798.

בארואל אומר שקבוצה סודית רצתה לסלק את הכנסייה ולהחליף את המלכים. הוא מאשים בונים החופשיים. בונים החופשיים הם ארגון עם סניפים במדינות שונות. בארואל משתמש במילה סופיסטים. סופיזם זה טיעון שנראה נכון אבל מטעה. סופיסטים היו גם מורים מיונים שלמדו לשכנע.

השמרנים של אותה תקופה אהבו את הספר. הם חשבו שזו הוכחה שיש אויב חיצוני שגורם למהפכה. המהפכנים והאנשים בצרפת שלאחר המהפכה לא אהבו את הספר.

היסטוריונים אומרים שלא היה קונספירציה גדולה כמו שבארואל מתאר. יש כמה סימנים שמערערים, כמו חוסר השקיפות של חלק מהארגונים והקשרים ביניהם. אבל בארואל התעלם מסיבות חשובות אחרות. לדוגמה, אנשים פשוטים כעסו על עושר ושחיתות. עוד כתבי בארואל לא מביאים ראיות חזקות.

יצא עותק מקוצר בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.

כמה אנשים השתמשו בספר כדי להאשים יהודים. זה הוביל לפרסומים רעים יותר, שהשפיעו אחר כך על ספר בשם הפרוטוקולים של זקני ציון. זה פגע בקהילות יהודיות.