זכוכית מגדלת

זכוכית מגדלת היא עדשה קמורה יחידה שמייצרת דמות מוגדלת של עצם. עדשה קמורה, חתיכת זכוכית או פלסטיק מעוקמת כלפי חוץ שממקדת את קרני האור. משתמשים בה כדי לראות בפירוט עצמים קטנים או כיתוב זעיר. בסמלים של תוכנה ואתרים, זכוכית מגדלת מסמנת לעיתים קרובות את הפעולה "חיפוש".

זכוכית מגדלת היא מוצר אופטי פשוט ונפוץ כבר מאות שנים. היא מוזכרת בספרות הבלשית של המאה ה-19, למשל בסיפורי שרלוק הולמס. עם הזמן פותחו מכשירים מתקדמים יותר להגדלה, כמו המיקרוסקופ והטלסקופ, וכן מצלמות מעקב (טלוויזיה במעגל סגור). מכשירים אלה מכילים לעתים עדשות הדומות לזכוכית המגדלת.

מי שהציג לראשונה תיאור כתוב של הזכוכית המגדלת בעת החדשה הוא רוג'ר בייקון, במאה ה-13. עבודתו נשענה על מחקרים מוקדמים יותר של המדען הערבי אל-חסן, שכתב ב-1021 את "הספר של האופטיקה" (The book of Optics). עוד מוזכר שימוש בעדשות למיקוד קרני השמש והדלקת אש כבר ביוון העתיקה, במקורות המייחסים זאת לארכימדס; היום זה נתפס כקוריוז היסטורי.

קיים גם דגם של זכוכית מגדלת בעלות עדשות רבות וללא ידית, שנמצא בשימוש אצל יהלומנים. למרות השונות בעיצוב, המטרה נשארת זהה, לקבל הגדלה נוחה של הפריטים המבוקרים.

זכוכית מגדלת פשוטה כוללת עדשה אחת, מסגרת ולעיתים ידית אחיזה או רגלית להצבה על שולחן. העדשה עשויה מזכוכית או מפלסטיק.

כשמציבים את העצם קרוב יותר למוקד של העדשה, נוצרת דמות גדולה, רחוקה יותר ונראית ישרה יחסית לגוף. זוהי דמות מדומה, כלומר היא נראית במקום שבו המשכיות קרני האור נפגשת במוחנו, ולא במקום בו קרני האור נפגשות באמת. ההגדלה תלויה בעקומת העדשה ובחומר שממנו היא עשויה. בעבודות מעבדה ובתצורות נייחות שמים את הזכוכית המגדלת במתקן קבוע במרחק נוח מהשולחן כדי להשיג הגדלה מקסימלית ונוחות עבודה.

זכוכית מגדלת היא עדשה אחת שמגרילה עצמים וגורמת להם להיראות גדולים יותר. עדשה, חתיכת זכוכית או פלסטיק שמכופפת את האור. משתמשים בה כדי לראות דברים קטנים או אותיות זעירות. ברבים מהאתרים וסמלי תוכנה, הזכוכית המגדלת מייצגת חיפוש.

זכוכית מגדלת קיימת מאז זמן רב. בכתבים של המאה ה-19 היא מופיעה אצל בלשים כמו שרלוק הולמס. לפני הרבה שנים כתבו מדענים על עדשות, כמו אל-חסן במאה ה-11. רוג'ר בייקון במאה ה-13 תיאר אותה גם כן. יש סיפור שאומר שארכימדס השתמש בעדשה כדי למקד שמש ולהצית אש. היום זה סיפור מעניין יותר מאשר שימוש רגיל.

זכוכית מגדלת בדרך כלל יש לה עדשה, מסגרת וידית. יש גם דגמים שמונחים על רגלית על השולחן. כשהעצם קרוב מאוד לעדשה, הוא נראה גדול יותר. התמונה שאנו רואים נקראת דמות מדומה, זו תמונה שאנו רואים בעין, ולא מקום שבו האור באמת נפגש.

העדשה עשויה מזכוכית או מפלסטיק. יש דגמים עם עדשות רבות, שמשתמשים בהם יהלומנים. אלו עוזרות לראות פרטים קטנים מאוד.