זלמן אברהם וקסמן

זלמן אברהם וקסמן (22 ביולי 1888, 16 באוגוסט 1973) היה ביוכימאי ומיקרוביולוג; ביוכימאי הוא חוקר הכימיה שבתאים, ומיקרוביולוג חוקר יצורים זעירים (מיקרואורגניזמים). הוא היה פרופסור למיקרוביולוגיה וביוכימיה באוניברסיטת ראטגרס וחתן פרס נובל בפיזיולוגיה או ברפואה לשנת 1952 על גילוי הסטרפטומיצין.


נולד בכפר נובה פרילוקה שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) וסיים תיכון באודסה ב-1910. כיהודי שהתמודד עם קשיים בקבלה לאוניברסיטה, היגר לארצות הברית. סיים תואר ראשון בחקלאות בראטגרס ב-1915, ושימש בתחנת ניסיונות חקלאית שבחן חיידקי אדמה. קיבל תואר שני ב-1916, קיבל אזרחות אמריקאית באותה שנה, והשלים דוקטורט בביוכימיה בקליפורניה בברקלי ב-1918.

חזר לראטגרס כמרצה וחקר חיידקי קרקע שייצרו חומרים מדכאים של חיידקים אחרים. הוא גילה כמה תרופות אנטיביוטיות (אנטיביוטיקה = תרופות שמלחמות בחיידקים), ובהן אקטינומיצין, ניאומיצין וסטרפטומיצין. סטרפטומיצין היה התרופה הראשונה שטיפלה בשחפת, והפך לחשובה בטיפול בזיהומים.

היו מחלוקות על הזיכיונות לגילוי הסטרפטומיצין. סטודנט מחקר של וקסמן, אלברט שץ, תבע וקיבל פיצוי וגם הוכר כששותף בזכויות על הגילוי. הועלו דיונים אם שץ היה אמור לחלוק גם בפרס הנובל, אך ועדת הפרס ציינה את וקסמן על גילוי תרופות אנטיביוטיות רבות.

בשנת 1951 הקים וקסמן קרן למיקרוביולוגיה וביצע בה השקעה של מחצית התמלוגים שקיבל על הפיתוחים שלו. מהקרן הוקם גם מכון שנשא את שמו. וקסמן נפטר ב-1973. הותיר את אשתו דבורה (לבית מיטניק) ואת בנו ביירון וקסמן (1919, 2012), שהיה אימונולוג ידוע.

זלמן וקסמן (1888, 1973) היה מדען שעסק בחקר יצורים זעירים (מיקרואורגניזמים = יצורים זעירים מאוד).


הוא נולד בכפר בנובה פרילוקה שבאוקראינה. הצטרף לארצות הברית ולמד באוניברסיטת ראטגרס. המשיך ללמוד בקליפורניה וקיבל תואר דוקטור.

וקסמן גילה תרופות שנלחמות בחיידקים. תרופה חשובה שמצא נקראת סטרפטומיצין. סטרפטומיצין טיפלה בשחפת (מחלה של הריאות) והייתה בשימוש הרבה. הוא טבע את המילה "אנטיביוטיקה", תרופות שמנצלות חומרים נגד חיידקים.

היה ויכוח על מי גילה את הסטרפטומיצין. סטודנט בשם אלברט שץ עבד בניסויים ותבע לגבי ההכרה והזכויות, וקיבל פיצוי וחלק בזכויות.

בשנת 1951 וקסמן הקים קרן למיקרוביולוגיה והשתמש בכספי הפטנטים כדי לתמוך במחקר. ב-1952 קיבל פרס נובל. וקסמן נפטר ב-1973. נשואיו היו דבורה ויש לו בן, ביירון, שהיה מדען שמומחה למערכת החיסון (אימונולוג).