לפי משוואות מקסוול, גלים אלקטרומגנטיים, כלומר גל של שדות חשמליים ומגנטיים, שמתפשטים בוואקום נעים במהירות האור c.
מאחר שמהירות זו סופית, אור שנפלט מן המקור בזמן t0 יגיע לצופה שנמצא במרחק r רק אחרי זמן r/c. לכן הזמן שבו הצופה רואה את המאורע הוא t1 = t0 + r/c. לאחר העברת אגפים מתקבל t0 = t1 - r/c.
הביטוי t0 = t1 - r/c נקרא "זמן מאוחר" או "זמן מעוכב" (Retarded time). משמעות המונח היא שהצופה רואה בפועל את השדות והפוטנציאלים כפי שהיו בעבר, בזמן המאוחר, ולא בהתאם למצב העדכני של המקור.
זמן המאוחר נובע מהסופיות של מהירות האור. לכן רעיון זה לא קיים במכניקה הקלאסית, שבה אינטראקציות נחשבות למיידיות (מהירות אינסופית).
משוואות מקסוול הן חוקים על חשמל ומגנטיות. גלים אלקטרומגנטיים הם גלים של שדות חשמליים ומגנטיים.
האור נע במהירות קבועה שנקראת מהירות האור. בגלל זה אור שנשלח מנקודה לוקח זמן להגיע לצופה. הזמן תלוי במרחק ובמהירות האור.
אם הצופה רואה אור עכשיו, האור יצא מהמקום קודם. הזמן בו האור יצא נקרא "זמן מאוחר" או "זמן מעוכב". זאת אומרת שהצופה רואה את מצב המקור כפי שהיה בעבר.
בגישה הישנה של המדע חשבו שאותות עוברים מיד, ולכן לא דיברו על זמן מאוחר.
תגובות גולשים