זקן ממרא (מַמְרֵא בארמית, ממחאת מרד) הוא תלמיד חכם בכיר שמורה הלכה בפועל בניגוד לפסיקת הסנהדרין. הכוונה היא שמורה אחרת כאשר הסנהדרין ישובה בלשכת הגזית ובהרכבה המלא.
הזקן עלול להתחייב מיתה רק אם באמת הורה כך בפועל. בתלמוד מביאים את עקביא בן מהללאל כדוגמה: הוא חלק על הסנהדרין, אבל לא הורה בפועל, ולכן לא הוחרם כזקן ממרא; במקום זאת נגזר עליו נידוי (הוצאה מהקהילה).
התורה החמירה בדינו של הזקן הממרא, והעונש שנקבע לו הוא מיתה בחנק. המקרה נחשב מאחד מארבעה מקרים ש"צריך להכריז" עליהם, כלומר לפרסם את הפסיקה והעונש. לכן ביצוע העונש נעשה בירושלים, בחג על־העלייה לרגל הקרוב לגזר הדין, כדי שידעו כל העולים לרגל.
הסנהדרין נמנעה מלמחול לכבודו של הזקן, כדי למנוע התרבות חילוקי דעות בישראל.
הדין מושתת על המצווה לשמוע לדברי חכמים. לפי הנוסח, הדבר כולל מצוות לא תעשה אחת ומצוות עשה אחת, כפי שמובא במקורות (הנוסח במקור אינו מפורט כאן).
התנאים נחלקו מהו הדין שעליו זקן מתחייב למיתה. רבי מאיר טען שמדובר בדין מדאורייתא, כלומר בדין שנקרא במפורש בתורה (עונש כמו כרת וקהרת חטאת בשגגה). רבי יהודה סבר שמדובר בפרשנות של חכמים על דינים מדיניים, ולא בדין מקראי. רבי שמעון אמר שאפילו מחלוקת על דין דרבנן קלה יכולה להביא לידי עונש חמור.
בהלכה נפסק כדעת רבי מאיר.
לפי המשנה, זקן הממרא היה צריך לעבור שני בתי דין בירושלים שישבו בפתח הר הבית ובפתח עזרת ישראל, שכל אחד מהם כלל 23 דיינים. רק לאחר שלא קיבל את דעתם היה פונה לסנהדרין הגדולה בלשכת הגזית, שבה ישבו דיינים רבים יותר. קיימת גם דעה בספרי דעה, שלפיה הזקן נחשב כממרא גם אם הורה נגד דעת הסנהדרין כשהיא יושבת ביבנה, אך עונש המוות חל רק אם הורה נגד בית הדין בירושלים.
זקן ממרא הוא רב גדול שמורה אחרת מאשר בית הדין הגדול. סנהדרין היא מועצה של חכמים. לשכת הגזית היא המקום שבו ישבה הסנהדרין בירושלים.
הזקן ממרא אינו נחשב כזה אם רק מנהל ויכוח. אם הוא באמת הורה לאנשים לעשות אחרת, הוא עלול להיענש. העונש שנקבע הוא מוות בחנק, אבל המטרה הייתה לפרסם את העניין כדי שכולם ידעו על חשיבות שמיעת חכמים.
בתלמוד יש מחלוקת בין רבי מאיר, רבי יהודה ורבי שמעון מה בדיוק מביא לעונש. רבי מאיר אומר שזה רק כשמדובר בדין מהתורה. רבי יהודה אומר שזה פרשנות חכמים. רבי שמעון אומר שגם מחלוקות קטנות יכולות לגרום לשלילה קשה. ההלכה הלכה בדרך רבי מאיר.
לפני שפוסקים נגד הזקן, הוא היה צריך לעבור שני בתי דין בירושלים שכל אחד מהם כלל 23 שופטים. רק אחרי שאלה לא שכנעו אותו, היו מוביאים אותו לסנהדרין בלשכת הגזית. יש גם דעה שאם הורה נגד הסנהדרין ביבנה, הוא נחשב לממרא, אבל עונש המוות חל רק אם הורה נגד בית הדין בירושלים.
תגובות גולשים