רבן גמליאל הרביעי כיהן כנשיא הסנהדרין, כלומר ראש בית הדין המרכזי, בדור השני של האמוראים בארץ ישראל. האמוראים הם החכמים שדנו בפירוש ובפיתוח המשנה.
הוא היה בנו של רבי יהודה נשיאה ונינו של רבי יהודה הנשיא, שהיה עורך המשנה (מי שסידר וכתב את המשנה). התלמוד הבבלי כמעט אינו מזכיר אותו בשמו.
התלמוד הירושלמי מזכיר אותו בהקשר אחד: לפי אהרן היימן הוא ניסה להנהיג דמאי (מוצרים שעליהם לא ברור אם נתקבלו המעשרות, כלומר תרומות דתיות) בסוריה, אך רבי הושעיה מנע אותו.
מיעוט ההזכרות בהשוואה לאביו ולבנו מרמז שתקופת כהונתו כנשיא הייתה קצרה. על כיסאו ישב בנו, רבי יהודה נשיאה השני, שהיה תלמידו של רבי יוחנן.
הוא היה נשיא הסנהדרין. נשיא = ראש. סנהדרין = בית דין גדול.
היה בנו של רבי יהודה ונינו של רבי יהודה הנשיא. רבי יהודה הנשיא ערך את המשנה. המשנה = ספר חוקים יהודי.
התלמוד הבבלי כמעט לא מזכיר אותו. התלמוד הירושלמי כן מזכיר אותו פעם אחת.
הסיפור שם אומר שהוא רצה לטפל בדמאי בסוריה. דמאי = סחורה שאינו בטוח אם שילמו לה חלק למקדש.
רבי הושעיה עצר אותו. בגלל שמזכירים אותו מעט, נראה שהיה נשיא לזמן קצר.
אחרי כן עלה בנו, רבי יהודה, שהיה תלמיד של רבי יוחנן.
תגובות גולשים