חברות תעופה עבריות ביישוב

חברות תעופה עבריות ביישוב הוקמו בארץ ישראל בשנות ה-30. הן ביצעו טיסות מסחריות, הכשירו טייסים ותרמו לפעילות הביטחונית של היישוב. חלק מהן היו גורם ראשון בהתפתחות שירות האוויר של ההגנה, שעליו התבסס מאוחר יותר חיל האוויר הישראלי.

רוב החברות המסחריות לא שרדו והתרסקו כלכלית. חברת "נתיבי אוויר של פנחס רוטנברג" שרדה בתחילה בעזרת תמיכה של חברת תעופה בריטית, אך פורקה ב-1940 כשטייסיה גויסו לחיל האוויר הבריטי. חברת אווירון החזיקה מעמד בזכות מימון של מוסדות היישוב ותפקידים ביטחוניים.

פנחס רוטנברג חשב להקים חברת-בת של החברה הבריטית "אימפריאל איירווייז" עם הנהלה ארצישראלית. בעת שהותו באנגליה ב-1933 פגש את יצחק צ'יזיק, בעל רישיון טיס פרטי. צ'יזיק הציע להכשיר טייסים עבריים שישמרו על היישוב. רוטנברג מימן את לימודיו של צ'יזיק וקנה מטוס אימונים, אך הקבוצה ללימודים לא גדלה.

צ'יזיק טס לפראג כדי להציג את הרעיון בפני נציגי הקונגרס הציוני, ונפגש עם דוד בן-גוריון ודב הוז. בארץ הציע להקים בית ספר לטיס, אך בן-גוריון סירב מטעמים של עדיפות תקציבית והחשש שממשלת המנדט הבריטי לא תאפשר ייבוא מטוסים. צ'יזיק קיבל אישור מהממשל להביא מטוס, אך רוטנברג חשש שהמהלך יפגע במשא-ומתן על חברת-בת. לבסוף תוכניתו של צ'יזיק נגנזה והמטוס נשאר בלונדון.

בדצמבר 1934 נרשמה בלונדון Palestine Airways Ltd., שנקראה ביישוב "נתיבי אוויר ארץ ישראל". בתחילה היו בשירותה שני מטוסי נוסעים קטנים, והבסיס היה בחיפה. פעילות סדירה החלה רק ב-1937 עם קו חיפה, לוד. בהמשך עברה החברה לתל אביב, לשדה ליד שפך הירקון (לימים שדה דב), והרחיבה את הקווים כולל טיסות עד ביירות. בספטמבר 1939 הצי גדל במטוס נוסף. בפברט 1940 או באוגוסט 1940 (הטקסט מציין שתפקוד החברה הופסק כשהמטוסים הופקעו) החברה חדלה לפעול כשמטוסיה הופקעו לטובת המאמץ המלחמתי של בריטניה.

אווירון נוסדה ב-1936 כראשית שירות אוויר פנים ביישוב. מקימי החברה היו הסוכנות היהודית, ההסתדרות והוועד הלאומי. אווירון הפעילה קווי פנים בין תל אביב, חיפה וטבריה, ושימשה גם למשימות ביטחון: סיור, התרעה, העברת מסרים ופינוי פצועים. ב-1938 הוקם בית ספר לטייס בקיבוץ אפיקים. ב-20 ביולי 1939 הוענקו כנפי טיס לתשעת הבוגרים הראשונים. בנובמבר 1947 הועבר צי החברה לשירות האוויר של ההגנה.

בשנת 1939 הוקמה "החברה להובלה אווירית בע"מ" בידי חיים לייבוביץ'. המטוס שרכש התרסק בנחיתה בלוד, ושבריו נמכרו לאווירון. חברה נוספת בשם "החברה לתעופה בע"מ" ניסתה להוביל דגים ממפרץ עקבה, אך הוצאותיה עלו על הכנסותיה ומטוסה נמכר.

האצ"ל (ארגון פרמיליטרי יהודי) הקים בשנת 1937 חברת "שירותי אוויר ארצישראליים" במאמץ להכשיר טייסים. הקורסים נערכו ב-1939 בעזרת טייסים שעלו מארצות הברית. ששת הבוגרים הראשונים קיבלו רישיונות טיס מהמנדט הבריטי בטקס רשמי ב-21 באפריל 1939. החברה נסגרה באוגוסט 1939 מסיבות כלכליות, ומטוסיה נמכרו לאווירון. מאוחר יותר נרכש מטוס זלין במצרים (1941), הוא הוטס ללוד ושימש לאימונים ולפעילות עד שנפגע ונגרם קריסה שקיננה את יחידת הטיס.

ביישוב בארץ ישראל הקימו בשנות ה-30 כמה חברות תעופה. הן טסו בתוך הארץ ואימנו טייסים. הן גם עזרו לשמור על היישובים.

יצחק צ'יזיק רצה להקים בית ספר לטיס. רוטנברג רצה להקים חברת תעופה קשורה לחברה בריטית. לבסוף הרעיון של צ'יזיק לא התקבל והמטוס נשאר באנגליה.

בשנת 1934 נרשמה חברת "נתיבי אוויר". בתחילה היא טסה בין חיפה ולוד. היא העבירה את הבסיס לתל אביב לשדה שנקרא שדה דב. ב-1940 המטוסים הועברו לשירות הבריטי והחברה הפסיקה לפעול.

אווירון נוסדה ב-1936. זו חברה שעשתה טיסות פנים והשתמשה במטוסים לסיורים ולעזרה ליישובים. ב-1938 הקימו בית ספר לטיס בקיבוץ אפיקים. ב-1939 קיבלו תשעה בוגרים כנפי טיס. ב-1947 מטוסי אווירון הועברו להגנה (ההגנה היא ארגון שמגן על היישובים).

האצ"ל (ארגון יהודי שפעל אז) פתח בית ספר לטיס ב-1939. בוגרים מהקורס קיבלו רישיונות טיס מהמנדט הבריטי ב-21 באפריל 1939. לאחר קשיים כלכליים החברה סגרה והמטוסים נמכרו לאווירון.