סיפולוקס הוא מותג ישראלי למכשיר להכנת מי סודה בבית. המכשיר הומצא בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20, והוא הגיע לשוק הישראלי מתחילת שנות ה-50.
לפני כן מי סודה נמכרו בבקבוקי זכוכית מיוחדים שנקראו "סיפון". הסיפונים הוחלפו מלאים בחנות, והם היו כבדים ונעוּלים. סיפולוקס אפשר לייצר מי סודה בבית, מה ששינה את ההרגלים של הצרכנים.
הסיפולוקס דמה בצורתו לסיפון, אך היה עשוי מתכת. לצד הבקבוק נמכרו בלונים קטנים של פחמן דו-חמצני דחוס, פחמן דו-חמצני הוא גז שמייצר בועות במים. הבלונים הגיעו בחפיסות של עשר יחידות והוחלפו בחנות כשהם התרוקנו.
הבקבוק עצמו הורכב משתי יחידות: הבקבוק, ו"הראש" שכלל חיבור לבלון, זרבובית וידית ללחיצה ששחררה מים מוגזים לכוס. כדי להכין מי סודה הבריגו את הבלון לפתיחת המילוי, והגז עבר אל המים והפך אותם למוגזים.
את הדגם הנפוץ עשו בחברת סיפולוקס תעשיות בע"מ מתל אביב. המוצר היה נפוץ במטבחים בישראל כשלושה עשורים. לעתים סיפולוקס ניתן כמתנת חתונה. החברה סיפקה שירות החלפה ותיקונים באמצעות סוכנים וניידת שירות ברחבי הארץ.
בהדרגה ירדה הביקוש, והחליפו את המכשיר מתקנים מודרניים להכנת מי סודה בבית, למשל של חברות כמו סודה קלאב. בשנות ה-2000 הופסק ייצור הבלונים של המכשיר.
ב-1958 אירע פיצוץ שגרם למותו של אדם. ב-1960 נפגע אדם בתאונה דומה.
סיפולוקס הוא מכשיר ישראלי שעושה מים מוגזים בבית. מים מוגזים פירושם מים עם בועות.
המכשיר הומצא בארצות הברית בשנות ה-30. בישראל הוא הוצג בשנות ה-50.
לפני סיפולוקס היו בקבוקי זכוכית שנקראו "סיפון". סיפונים היו כבדים והוחלפו בחנות.
סיפולוקס היה עשוי מתכת. למכשיר היו בלונים קטנים עם גז. בלון הוא קפסולה קטנה שמכילה גז שמייצר בועות. הבלונים נמכרו בעופרות של עשר והוחלפו בחנות.
למכשיר היו שני חלקים: בקבוק ו"ראש" עם חיבור לבלון, שפופרת וידית. הבריגו את הבלון בחור המילוי. הגז עבר למים והם הפכו למוגזים.
חברה בתל אביב ייצרה את הסיפולוקס. במשך כשלושים שנה הוא היה נפוץ ולעתים קיבלו אותו כמתנה לחתונה. עם הזמן הגיעו מכשירים חדשים לבית, והסיפולוקס נעלם. בשנות ה-2000 הפסיקו לייצר את הבלונים.
ב-1958 אירע פיצוץ ואדם מת. ב-1960 אדם אחר נפצע.
תגובות גולשים