חדייב

חַדְיָב (בסורית: ܚܕܝܐܒ; נקראה גם אדיאבן ובכתבים יהודיים 'הדייב' או 'חדייף') הייתה ממלכה עתיקה במרחב אשור, בצפון הסהר הפורה (אזור בעל אדמה חקלאית טובה). הממלכה התקיימה בין השנים 15, 116 לספירה, ובירתה הייתה ארבלה.

האוכלוסייה הייתה מעורבת. לפי פליניוס הזקן (היסטוריון רומי) חיו בה ארבעה שבטים חשובים, ובכתביו של יוסף בן מתתיהו (היסטוריון יהודי) נזכרת קהילה יהודית מבוססת. במסכת יבמות מובא כי עשרת השבטים הגיעו גם הם לאזור, ושבני בית המלוכה קיבלו עליהם את היהדות במאה הראשונה לספירה.

המלכה הלני ובנה מונבז (התלמוד מכנה אותו "מונבז המלך") תרמו מתנות לבית המקדש השני (המקדש היה בית התפילה המרכזי של העם היהודי באותו זמן). לפי המשנה (אוסף חוקים יהודי מוקדם) מונבז נתן ידיות זהב לכלי יום הכיפורים, והלני תרמה נברשת זהב וטבלת זהב עם פרשת סוטה בפתח בית המקדש. יוסף בן מתתיהו גם מזכיר משלחת צבאית מחדייב שסייעה ליהודים בזמן המרד הגדול.

בשנת 116 כבש הקיסר הרומאי טראיאנוס את הממלכה וסיפח אותה לרומא. יורשו, הקיסר אדריאנוס, ויתר על הכיבושים במזרח. קברי המלוכה המפוארים נחצבו בסלע עד עומק של כשמונה מטרים. הם נחפרו בשנת 1863 על ידי הארכאולוג הפלמי פליסיאן דה סוסי בפאתי שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים.

ייתכן שהתגיירות המלוכה הובילה להגירה דתית רחבה יותר בממלכה, אך במאה השנייה תושבי חדייב בחרו ברובם להמיר את דתם לנצרות.


בחז"ל (החכמים שפירשו וכתבונו את המסורת היהודית) מזהים את חדייב בהקשרים נבואיים שונים. הם מקשרים אותה לנבואות על העיר חבור ובפירוש לנבואת החיות בספר דניאל. בתלמוד גם מוזכר העקרב שבחדייב כאחת חמש חיות שמותר להרוג בשבת.

חַדְיָב הייתה ממלכה קדומה בצפון אזור שנקרא הסהר הפורה. היא התקיימה בערך בשנים 15, 116 לספירה. עיר הבירה נקראה ארבלה.

באזור זה חיו אנשים ממקומות שונים. הייתה בו גם קהילה יהודית. לפי סיפורים, עשרת השבטים הגיעו לשם. המלכה הלני ובנה מונבז הפכו ליהודים. הם נתנו מתנות לבית המקדש השני. המשנה (חיבור חוקים יהודי ישן) מספרת על כלי זהב ומתנות נוספים.

בשנת 116 הרומאים לקחו את הממלכה. מאוחר יותר קיסר אחר ויתר על חלק מהכיבושים במזרח. ב-1863 חפר הארכאולוג פליסיאן דה סוסי קברים גדולים של מלכים ליד שכונת שייח' ג'ראח בירושלים.


בסיפורי חז"ל (כתביהם של חכמי היהדות) מופיעה חדייב במספר הקשרים. הם מספרים גם על חיה מסוכנת משם, עקרב, שמותר להרוגו בשבת כדי להגן על אנשים.