הביטוי "חדש אסור מן התורה" מקורו בגמרא. שם הוא מתייחס ל"איסור חדש", איסור לאכול תבואה חדשה לפני הנפת העומר. החת"ם סופר, רב אורתודוקסי מהמאה ה-19, השתמש בביטוי הזה כמטאפורה נגד שינויים במנהגים. הוא התכוון להתנגד למתודולוגיות חדשות ולתנועות כמו ההשכלה והרפורמה, שהציבו שאלות על מסורת וחילקו דעות. התפיסה שלו נשענה על הרעיון שהתורה נצחית, כלומר מתאימה גם לעבר וגם להווה, ואין מקום לחידושים מהותיים. מאז משתמשים בו בעיקר חוגים שמרנים וחרדיים כדי להביע התנגדות למודרניות, לטכנולוגיות חדשות ולשינויים באורחות החיים הדתיים. הביטוי עומד בסתירה לרעיון האחר שמופיע בפסוק "ישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא), ויוצא מכך ויכוח על איזו דרך נכונה לפרש ולהפעיל מסורת.
המילים "חדש אסור מן התורה" הופיעו בגמרא. הגמרא דיברה על איסור חדש, לא לאכול תבואה חדשה לפני הנפת העומר. רב בשם החת"ם סופר השתמש בביטוי כדי להגיד שלא רוצים לשנות מנהגים ישנים. היום אנשים דתיים שמרנים משתמשים בביטוי כדי להראות התנגדות לשינויים ולדברים מודרניים. יש גם פסוק שאומר "ישן מפני חדש תוציאו", ולכן יש חילוקי דעות על מה נכון לעשות.
תגובות גולשים