חוזה פריז (1783)

ג'ון אדמס, בנג'מין פרנקלין וג'ון ג'יי חתמו יחד עם נציגי בריטניה על חוזה פריז ב-3 בספטמבר 1783. החוזה סיים רשמית את מלחמת העצמאות של ארצות הברית. הוא הכיר בארצות הברית כמדינה חופשית, ריבונית ועצמאית.

המשא ומתן בפריז החל באפריל 1782 ונמשך חודשים. נציגי ארצות הברית כללו את פרנקלין, ג'יי, אדמס ועוד. הבריטים שלחו בין השאר את דייוויד הרטלי. בתחילה ניסו הצרפתים להשיג הסדר שיגן על האינטרסים שלהם, כולל דרישה לגבולות שונים. האמריקאים בחרו לשאת ולתת ישירות עם בריטניה, וזה הוביל להסכמות טובות יותר עבורם.

בריטניה הסכימה לתת לארצות הברית שטחים גדולים מזרחה לנהר המיסיסיפי, עם גבול צפוני שדומה במידה רבה לגבול של ימינו מול קנדה. הבריטים ראו בכך הזדמנות לקשר כלכלי ריווחי עם המדינה החדשה.

החוזה הכיר בעצמאות ארצות הברית והגדיר גבולות כלליים (ממזרח למיסיסיפי, מצפון לפלורידה ומדרום לקנדה). נאמר שהדיג, זכויות דיג (זכויות של דייגים לתפוס דגים בחופים), יוענק לדייגי ארצות הברית בחופי ניופאונדלנד. עוד נקבעה השבת רכוש לבעלי זכויות, ושחרור שבויי מלחמה משני הצדדים. נקבע גם זכות שיעבור שיט חופשי במיסיסיפי.

הסכמות נפרדות נחתמו גם עם צרפת, ספרד והרפובליקה ההולנדית. ספרד קיבלה את פלורידה, וההסכמים עם צרפת והולנד סדרו החלפת שטחים ועניין זכויות סחר.

ב-14 בינואר 1784 אישר הקונגרס הקונטיננטלי את החוזה באנאפוליס. בריטניה אשררה את ההסכם באפריל 1784, והעותקים האמורים הוחלפו בפריז במאי 1784.

החוזה היה נדיב עבור ארצות הברית מבחינת גבולותיו. בריטניה קיוותה שהגבולות יאפשרו צמיחה כלכלית ויצירת שווקים. עם זאת, חלק מסעיפי החוזה לא יושמו במלואם: מדינות אמריקאיות רבות לא החזירו רכוש של לויאליסטים (תומכי בריטניה) ולא שילמו חובות לבריטים כנדרש. בריטים המשיכו להחזיק מוצבים צבאיים מסוימים ביבשת עד להסכם ג'יי מ-1794, שאיפשר העברתם לידי ארצות הברית בדרכי שלום.

כמו כן היו אי בהירויות בגבולות, וכמה חילוקי דעות על שימוש במיסיסיפי ועל הגבול עם פלורידה שלא כולם פתרו מיד.

חוזה פריז נחתם ב-3 בספטמבר 1783. החוזה סיים את מלחמת העצמאות של ארצות הברית. בריטניה הכירה בארצות הברית כמדינה חופשית.

נציגים חשובים היו פרנקלין, ג'יי ואדמס מטעם ארצות הברית. הבריטים שלחו נציגים אחרים. האמריקאים בחרו לדבר ישירות עם בריטניה. כך קיבלו הסכם טוב יותר.

החוזה נתן לארצות הברית שטחים מזרחה לנהר המיסיסיפי. הוא נתן זכויות דיג (זכויות לתפוס דגים) לחופי ניופאונדלנד. נקבעו גם שחרור שבויים והחזרת רכוש מסוימת ללויאליסטים (תומכי בריטניה).

הסכם זה עזר לארצות הברית לגדול ולסחור. אך חלק מההסכמות לא בוצעו. כמה מדינות לא החזירו רכוש לתומכי בריטניה. בריטניה שמרה על כמה מוצבים צבאיים עד ההסכם שנחתם ב-1794, שאז נפתרו הדברים בדרכי שלום.