חוק השיפוט הצבאי

'''חוק השיפוט הצבאי, תשט"ה-1955''' (החש"ץ) קובע את כללים לשיפוט הצבאי בצה"ל. החוק מקים את בתי הדין הצבאיים, מגדיר למי הוא חל, ואת העבירות שיכולות להידון בהם.

החש"ץ נועד לצבא ולכן מגדיר במדויק על מי חלות הוראותיו ובאילו נסיבות.

התחולה הרחבה ביותר היא לחיילים בשירות סדיר ובמילואים. החוק חל על כל עבירה שבוצעה בזמן השירות, גם אם היא אינה צבאית בטבעה. לכן, למשל, חיילים המואשמים בסמים יידונו בדרך כלל בבתי דין צבאיים.
החוק חל מהרגע שהחייל מתחיל את שירותו ועד לשחרורו. החוק חל אף אם הגיוס לא היה כדין, אם המפקדים האמינו בתום לב שהגיוס כדין. החוק חל גם על מי שהיה חייב להתייצב לשירות ולא התייצב, מרגע שהיה עליו להתייצב.
החוק קבע זכאות לסיוע משפטי חינם ולהקמת הסנגוריה הצבאית, עוד לפני הקמת הסנגוריה הציבורית.

מי שנמצא במשמורת צבאית כדין, כגון עצורים או אסירים, כפוף אף הוא לתחולת החוק.

החוק חל גם על עובדי צה"ל, אך במקרים רבים עבירות שאינן צבאיות אינן נידונות בבתי דין צבאיים. עבירות אזרחיות של עובד צה"ל יידונו בצבא רק אם בוצעו במסגרת תפקידו הצבאי.

על אנשי מילואים שלא בשירות חלים דינים מסוימים: עבירות שקשורות לשירות, אי מילוי חובות מילואים, שמירה על נשק צבאי, ועבירות אלימות כלפי מפקדים בקשר לתפקידם.

מי שקיבל נשק בצו הרשאה כפוף לחוק לגבי שימוש בנשק, שמירתו, השמדתו, המסרתו או הוצאתו מרשות הצבא.

החש"ץ קובע שישה סוגי בתי דין צבאיים: חמישה ערכאות ראשונות ובית ערעורים אחד.

הרמטכ"ל רשאי לחלק את הצבא למחוזות שיפוטיים. בכל מחוז מוקם בית דין צבאי מחוזי עם נשיא ושופטים צבאיים. בית דין זה קיים באופן קבוע ולא תלוי בגורם אחר. הוא מוסמך לשפוט חיילים שדרגתם מתחת לסגן-אלוף על כל עבירה שעונשה אינו מוות.

זהו בית דין יחיד בצה"ל המשלים את בתי הדין המחוזיים. הוא שומט דין קצינים בדרגת סגן-אלוף ומעלה, ונאשמים בעבירות שעונשם מיתה.

בית דין זה מהווה ערכאת הערעור על פסקי כל בתי הדין הצבאיים.

החש"ץ מגדיר קבוצה רחבה של "עבירות צבאיות". אלה עבירות שנעשות בעיקר על ידי מי שהחוק חל עליו, והן נדונות בבתי הדין הצבאיים. יש גם עבירות כלליות שנועדו להגן על מערכת השיפוט הצבאי.
חלק מהעבירות דומות לעבירות אזרחיות, אלא שהן מותאמות לתנאי הצבא. למשל, "אלימות כלפי חייל" מקבילה להתקיפה האזרחית. בחלק מהמקרים דרישות היסוד בעבירה מותאמות, כמו בגניבה מחייל שבה לא נדרשת כוונה לשלול את הנכס.
יש גם עבירות שהיאן ייחודיות לצבא, כמו היעדרות משירות, הטלת מום, ואי ציות לפקודות שונות. עבירת "התנהגות שאינה הולמת" היא עבירה פלילית יחודית בצה"ל, ולעיתים מוגשת גם כהוספת אישום בעבירות אחרות.

לאחר עבודת מטה ודו"ח של ועדה בראשות דליה דורנר, נבחנה מדיניות לצמצום מאסרי בפלילים קלים. במקום מאסר הוצע להרחיב המרת עונש בעבודות שירות ערכיות, כגון בבתי חולים ומוסדות חינוך. מטרה זו נועדה להפחית נשירת חיילים, למנוע קרבה לעולם הפשע ולמלא את מטרות הענישה בצבא.

החש"ץ מעניק סמכות לחובת פקודות הצבא. החוק מגדיר מי רשאי להורות, דרגות וסמכויות, סוגי פקודות ומה דרכן ניתן לערער על דין משמעתי. החוק מבחין בשלושה סוגי פקודות עיקריות: הוראות הפיקוד העליון, פקודות מטכ"ל ופקודות כלליות אחרות. להוראות הפיקוד העליון יש סמכות להעביר פקודה וחלק מהיכולת להגדיר פקודות מחייבות אחרות.

'''חוק השיפוט הצבאי, תשט"ה-1955''' נקרא בקיצור חש"ץ. זהו החוק שמסדר איך שופטים בצבא.

החוק עוסק רק בצבא. הוא אומר על מי החוק חל ומתי.

החוק חל בעיקר על חיילים בשירות וסגל מילואים. אם חייל עושה טעות בזמן השירות, בדרך כלל יבדקו זאת בבתי דין צבאיים. החוק חל מרגע תחילת השירות ועד לשחרור.
החוק גם קובע שסנגוריה צבאית תסייע בחינם לנאשמים בצבא.

עצורים ואסירים בצבא כפופים לחוק זה.

עובדי צה"ל כפופים לחוק, אבל עבירות אזרחיות לא תמיד יידונו בצבא. רק אם העבירה קשורה לעבודה הצבאית יטפלו בה בצבא.

גם למי שאינו בשירות פעיל יש חובות. החוק מגן על נשק צבאי ומעניש אי מילוי חובות מילואים.

מי שמקבל נשק רשאי רק להשתמש בו כפי שנאמר. יש חוקים לשמירה והחזרת הנשק.

יש חמישה בתי דין ראשוניים ובית דין ערעורים אחד.

בכל מחוז שיפוטי בצבא יש בית דין מחוזי. הוא שופט חיילים שדרגתם מתחת לסגן-אלוף. בית דין זה קבוע.

זהו בית דין אחד לטיפול בקצינים בכירים ובמקרים שעונשם מוות.

כאן מגישים ערעורים על פסקי בתי הדין האחרים.

החש"ץ מונה עבירות צבאיות. חלקן דומות לחוק האזרחי, אבל מותאמות לצבא. יש גם עבירות שמיוחדות לצבא, כמו היעדרות משירות או אי ציות לפקודה.
עבירת "התנהגות שאינה הולמת" היא עבירה פלילית יחידה בצבא.

נבדק שימוש בעבודות שירות במקום מאסר עבור עבירות קלות. עבודות אלו יכולות לכלול עבודה בבתי חולים ובמוסדות חינוך.

החוק נותן כוח לפקודות הצבא. יש שלושה סוגי פקודות: הוראות הפיקוד העליון, פקודות מטכ"ל ופקודות כלליות. החוק מגדיר מי רשאי לפקד ומי יכול להוציא פקודות.