מיל מי-24

מיל מי-24 (Mil Mi-24), כינוי דיווח של נאט"O: הינד, הוא מסוק קרב כבד שפותח בברית המועצות על ידי חברת מיל. מדובר במסוק שאפשר גם להוביל חיילים. הוא נכנס לשירות בשנת 1972.

המסוק שונה ממסוקי התקיפה המערביים בכך שמבנהו רחב ולא צר. הדגמים הראשונים שימשו כמסוקי סער ונשאו עד 8 חיילים בנוסף ל-4 אנשי צוות. בדגמים מאוחרים יותר הותקן תותח גחון בעל ארבעה קנים ומשגרים לטילי נ"ט (טילי נגד טנקים), פצצות ורקטות תחת הכנפיים הקצרות.

מערכת ההנעה נלקחה מהמי-8 וכוללת שני מנועי טורבינה על גג המסוק. המסוק נע על רוטור ראשי יחיד בעל חמש להבים בקוטר 17.3 מטר, ורוטור זנב בעל 3 להבים. תא הטייס בנוי בתצורת טנדם, כלומר שני אנשי הצוות יושבים אחד מאחורי השני, קצת אחד מעל השני.

חלקים נוספים עוצבו על בסיס המי-14. לכנפיים הקצרות יש שתי פונקציות: עילוי נוסף ונקודות לתליית חימוש (3 בכל צד). גוף המסוק משוריין בלוחות טיטניום, והרוטור עמיד בפני פגיעות קליעים עד קוטר 12.7 מ"מ. תאי הצוות מדוחסים להגנה מפני נשק כימי, ביולוגי או גרעיני (אב"כ). למי-24 גם כן נסע גלגלי תלת-אופני מתקפל.

משקלו הכבד וגודלו מצמצמים את יכולת התמרון והטווח של המסוק. בפניות חדות המסוק נוטה להתגלגל בעקבות אובדן העילוי בכנפיים. זו אחת הסיבות לדעת המבצעים הרוסיים שהמסוקים פעלו תמיד בצמדים או בקבוצות והתקיפו מכמה כיוונים בו־זמנית.

בעיה נוספת היא שהרוטור הראשי עלול להתנגש בזנב בתמרונים קשים. כמו כן המסוק לא יכול לרחף (להישאר באוויר בנקודה אחת) כשהוא עמוס במטען מלא.

מיל מי-24, שנקרא אצל נאט"O הינד, הוא מסוק גדול ללחימה. הוא פותח בברית המועצות ונכנס לשימוש ב-1972.

המסוק רחב ויכול לקחת חיילים. בדגמים הראשונים נשאו עד 8 חיילים ועוד 4 אנשי צוות. בדגמים חדשים יש תותח גדול מתחת בבטן.

למסוק שני מנועי טורבינה על הגג. יש לו רוטור ראשי עם חמש להבים. תא הטייס מסודר בטנדם, שני טייסים יושבים אחד מאחורי השני.

למסוק יש כנפיים קצרות שמחזיקות נשק. הגוף משוריין בלוחות טיטניום (מתכת חזקה). הרוטור יכול לעמוד בקליעים עד עובי מסוים.

המי-24 כבד, ולכן הוא פחות מסתובב מהר. בפניות חדות הוא עלול להתגלגל. קשה לו לרחף כשהוא מלא בציוד.