חוק עזר

“חוק עזר עירוני” הוא חוק קטן שמקובל רק בתוך תחום של רשות מקומית. הוא צריך אישור של מועצת הרשות המקומית (הגוף הנבחר שמנהל את העיר או המועצה), ולעיתים גם אישור של שר הפנים (שר האחראי על הרשויות המקומיות).

הסמכות להנפיק חוקי עזר ניתנת לכל סוגי הרשויות המקומיות לפי חוקים כלליים, כמו פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות, וגם לפי חוקים מיוחדים לנושאים מסוימים, כמו פקודת התעבורה. זה אומר שחוקי העזר מבוססים על חקיקה ראשית שמקנה את הסמכות.

הרשות המקומית לא יכולה לחרוג ממה שהחוק הראשי מאפשר. במקרים שבהם היא עברה על הסמכות שלה, בתי המשפט ביטלו את הוראות חוקי העזר. לכן חוקי העזר חייבים להישאר במסגרת החקיקה הארצית.

נושאים נפוצים בחוקי עזר: ארנונה ואספקת מים, הסדרת חנייה, ביוב, איכות הסביבה, שעות פתיחת עסקים ושילוט ופיקוח על עסקים. אלה נושאים שהרשות המקומית מסדרת כדי לשמור על הסדר והנוחות בשטח.

אכיפת חוקי העזר מתבצעת על ידי פקחים (אנשי פיקוח של העירייה). לפקחים יש סמכויות דומות לאלה של שוטר כשמדובר באכיפה. רוב ההפרות נענשות בקנס או באמצעות ברירת קנס (אפשרות לתקן את העבירה תמורת סכום כסף).

חוק עזר עירוני הוא חוק קטנטן שחול רק בתוך העיר. הוא נכתב ומאושר על ידי מועצת העיר. מועצת העיר היא קבוצה של אנשים שנבחרו לנהל את העיר.

לפעמים צריך גם אישור של שר הפנים. שר הפנים הוא אדם בממשלה שעוזר לרשויות המקומיות.

חוקי עזר עוסקים בדברים יומיומיים, למשל ארנונה (מס שמשלמים לעיר), מים, חנייה, ביוב, שמירה על ניקיון וסידור שעות פתיחה של חנויות ושילוט.

אנשי פיקוח של העירייה בודקים אם אנשים עומדים בחוקים. הם יכולים לתת קנס. בתי המשפט יכולים לבטל חוק אם הוא עובר על חוק גדול יותר במדינה.