חוקת בלארוס

חוקת בלארוס (בבלארוסית: Канстытуцыя Рэспублікі Беларусь) היא המסמך המשפטי המחייב והגבוה ביותר בחוק של בלארוס. ("מסמך משפטי מחייב" פירושו חוק שחייבים לציית לו.)

החוקה אומצה לראשונה ב־1919. היא הייתה בתוקף עד 1922, אז בלארוס נכנסה לברית המועצות והחוקה שונתה לפי כללים סובייטיים. לאחר העצמאות ב־1991, הפרלמנט כתב את החוקה הדמוקרטית הראשונה של בלארוס. החוקה הנוכחית אומצה במשאל עם ב־15 במרץ 1994, על פי דגמים מתוך חוקות המערב. מאז תוקנה החוקה שלוש פעמים, אך חלקי היסוד שלה נותרו ללא שינוי מאז 2004. החוקה קבעה משטר נשיאותי, והנשיא אלכסנדר לוקשנקו קרא להקמת משטר זה, שבו לנשיא סמכויות רבות.

לפי החוקה, בלארוס היא רפובליקה (רפובליקה = מדינה עם נשיא נבחר). הנשיא מחזיק בסמכויות נרחבות ונבחר בבחירות כלליות אחת לשבע שנים. הנשיא ממנה את ראש הממשלה, וראש הממשלה אחראי על מינוי השרים בממשלתו.

חוקת בלארוס (בבלארוסית: Канстытуцыя Рэспублікі Беларусь) היא החוקה הכי חשובה במדינה. חוקה = החוק הכי חשוב של מדינה.

החוקה אומצה לראשונה ב־1919. היא הייתה בתוקף עד 1922. אז בלארוס הצטרפה לברית המועצות והחוקה נכתבה מחדש לפי כללים סובייטיים. אחרי שהמדינה קיבלה עצמאות ב־1991, הפרלמנט כתב חוקה דמוקרטית. החוקה הנוכחית אומצה במשאל עם ב־15 במרץ 1994. מאז תוקנה שלוש פעמים, והרבה מהדברים בה לא השתנו מאז 2004. הנשיא אלכסנדר לוקשנקו קרא להקמת משטר נשיאותי.

החוקה אומרת שבלארוס היא רפובליקה. רפובליקה = מדינה שיש בה נשיא. הנשיא נבחר בבחירות כל שבע שנים. הנשיא ממנה את ראש הממשלה. ראש הממשלה אחראי על מינוי השרים בממשלתו.