חורן (בערבית: חַוְרָאן) הוא חבל ארץ בדרום סוריה. הוא משתרע בין נווה דמשק בצפון לירמוך בדרום, ובין המדבר הסורי במזרח לרמת הגולן ומערב. במזרח החורן נמצא גם הר הבשן. היום החבל נמצא בעיקר במחוזות קוניטרה, א-סווידא ודרעא שבסוריה.
החורן נחשב לאחד האזורים הפוריים בסוריה. הוא משמש כאסם התבואה של המדינה וידוע בכרמים שמושקים בעיקר ממי גשמים, כלומר הם תלויים בכמות הגשמים. יחד עם הפוריות, החורן נחשב לעתים עניי ומוזנח ביחס לערים הגדולות. התלות במי גשמים גורמת לקשיים כלכליים בתקופות בצורת.
השם חורן פירושו "ארץ חלולה" או "מחוררת". השם נובע מסלעי הבזלת באזור, שהם סלעים כהים ויש בהם חורים. בחלוקה המקראית חופף שטח החורן לשטח הבשן. לפי המסורת, משה נלחם בעוג מלך הבשן ונתן את הארץ לחצי שבט מנשה. בתקופת מלכי ישראל נכבשה והוחזקה החבל מפעם לפעם.
בתקופות מאוחרות יותר שלטו באזור האשוריים, הבבלים, הפרסים והההלניסטים. במאה ה-2 לפני הספירה, ב-164 לפנה"ס, יהודה המכבי נחל מפלות במושלי החורן וטיפל במצב האוכלוסייה היהודית שם. אלכסנדר ינאי גם חיזק את האחיזה היהודית.
בתקופת המשנה והתלמוד הייתה נוכחות יהודית משמעותית בחורן. אז הכפרים והערים באזור הוזכרו במסגרת דיוני הלכה על מצוות התלויות בארץ. ישבו במקום תנאים ידועים, כמו רבי יוחנן החורני. בתקופה הרומית נקרא החבל "אוראניטיס".
עם ראשית האסלאם במאה ה-7 המשיך החורן לפרוח, בעיקר כי הוא קרוב לדמשק, שהיה מרכז שלטון חשוב בימי בית אומיה. בתקופת האימפריה העות'מאנית החלו ירידה ומשברים. החבל נהיה פחות מעובד והפך לנחלת מרעה של שבטי בדווים.
בסוף המאה ה-19, במסגרת העלייה הראשונה, נרכשו חלקות וניסו להתיישב בחורן. הוקמה מושבה בשם טושאנבבשוּן על ידי מתיישבים יהודים מרומניה ובולגריה. הם הגיעו בסוף 1895 אך עזבו באמצע 1898, אחרי עצות של הברון רוטשילד.
מאז 2004 חוותה האזור שנים שחונות שהחריפו את הקשיים הכלכליים. במרץ 2011 פרצו מהומות בדרעא שבלמו אליהן את גל המחאות של האביב הערבי, ומהן התדרדרה בסופו של דבר גם מלחמת האזרחים בסוריה.
חורן הוא אזור בדרום סוריה. הוא נמצא בין דמשק בצפון לירמוך בדרום. במזרח יש את הר הבשן.
החורן פורח בחלקו. יש בו שדות וכרמים. הכרמים נשענים על מי גשמים. מי גשמים זה המים שנופלים מהשמים. כשלא יורד גשם, קשה לחקלאים לפרנס את משפחותיהם.
השם חורן אומר "ארץ מחוררת". זאת בגלל הסלעים הבזלתיים, סלע שחור שיש בו חורים.
בחורן חיו אנשים כבר בתקופות קדומות. לפי המסורת, משה נתן חלק מאדמות הבשן לשבט מנשה. אחר כך שלטו שם אימפריות שונות.
בימי המשנה והתלמוד גרו בחורן יהודים חשובים. היו שם ערים וכפרים שהוזכרו בלימוד ההלכה.
במאה ה-7, כשהאיסלאם התחיל, החורן המשיך לפרוח כי הוא קרוב לדמשק. בתקופת האימפריה העות'מאנית החורן הידרדר והפך לאדמות מרעה.
בסוף המאה ה-19 הגיעו מתיישבים יהודים מרומניה ובולגריה. הם הקימו מושבה בשם טושאנבבשוּן ב-1895. אחרי כמה שנים הם עזבו ב-1898.
בימינו החורן סבל מבצורות ארוכות מאז 2004. במרץ 2011 פרצו מחאות בעיר דרעא שבחורן. המאורעות האלה קשורים להתחלת המלחמה בסוריה.
תגובות גולשים