חזון ברוך א'

חזון ברוך א', שנקרא גם חזון ברוך הסורי או האפוקליפסה של ברוך, הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך. הוא מיוחס לברוך בן נריה, סופרו של ירמיהו, ויש בו 87 פרקים. הספר שבידינו כנראה עבר תרגום: מהמקור בעברית ליוונית ואחר־כך מיוונית לסורית.

בפתיחת הגרסה הסורית כתוב שמדובר ב"גילוי ברוך בן נריה" שתורגם מיוונית לסורית. רוב החוקרים סבורים שהמקור היה בעברית, וכי הגרסה הנוכחית עברה תרגומים. החוקר אברהם כהנא מציע תאריכים מאוחרים יותר, וכותב שהחיבור אולי נכתב סביב שנת 115 לספירה, כלומר כמה עשורים אחרי חורבן הבית השני. הספר מיוחס לברוך בן נריה, אך זיהוי זה כנראה לא מדויק: שיטת שימוץ שם של דמות ידועה במקום המחבר נקראת פסאודואפיגרפיה, כלומר שמה של דמות מפורסמת מוצמד כדי לתת לספר משקל.

הספר מורכב מפרקים שאורכם ומשמעותם משתנים מאוד. אפשר לסכם את הנושאים המרכזיים כך: ברוך מופיע כסנגור ונביא שמודיע על חורבן וגלות; יש מראות על גניזת כלים במקדש ועל מלאכים; מופיעות קינות ותפילות על החורבן; יש דיאלוגים בין ברוך והאל לגבי ייסורי הצדיקים וסוף הרשעים; וגם גל של נבואות והבטחות לגבי אחרית הימים. בנוסף יש חזונות סמליים (כגון עץ, גפן ומעיין) ושאלות על תחיית המתים.

החוקרים חילקו את הספר לחלקים שונים, והמקובל לראות בו גם מכתבים של ברוך אל שבטים נפרדים. כפי שמקובל בסוגה זו, המלאך מיכאל מופיע בדומיננטיות וממלא תפקיד חשוב במסרים ובחזונות.

חזון ברוך א', או חזון ברוך הסורי, הוא ספר חיצוני לתנ"ך. הוא מיוחס לברוך בן נריה, כתב ירמיהו. בספר יש 87 פרקים.

נראה שהספר נכתב בעברית. אחר־כך תרגמו אותו ליוונית ואז לסורית. לעתים שמים שם של אדם מפורסם על ספר, גם אם הוא לא כתב אותו. זה נקרא פסאודואפיגרפיה, לשים שם של מישהו מפורסם.

בספר ברוך מקבל חזונות ומודיע על חורבן וגלות. יש בו קינות, תפילות ודיאלוגים עם האל. מופיעים גם חזונות עם עצים ומעיין. בספר יש מכתבים לברוך אל שבטים שונים. המלאך מיכאל מופיע בו ותפקידו בולט.