חטיפת טיסה 73 של פאן אם

ב-5 בספטמבר 1986 נחטף מטוס בואינג 747 של חברת פאן אם. המטוס טס ממומבאי (נמל התעופה סהאר) לניו יורק, דרך קראצ'י שבפקיסטן ופרנקפורט.
בשעה 06:00 בבוקר, בעת עליית נוסעים בקראצ'י, ארבעה גברים בלבוש אנשי אבטחה נכנסו במכונית דרך נקודת הבידוק. הם היו חמושים ברובי סער, אקדחים, רימוני יד (נשק שיוצר פיצוץ קטן) וחגורות חומר נפץ פלסטי (חומר נפץ גמיש). הם קפצו מהמכונית, ירו ועלו במדרגות למטוס והשתלטו עליו.
דיילת הודיעה בטייסים לעזוב והם יצאו מתא הטייס באמצעות חבל חירום. המטוס נותר מושבת ולא יכול היה להמריא.
מנהל החוטפים, זיאד חסן ספאריני, דרש להחזיר את צוות הטיסה ולכוון את המטוס לנמל התעופה בלרנקה בקפריסין. הוא דרש גם שחרור עצירים פלסטינים שהיה אז בקפריסין. לפי דיווחים אחרים, החוטפים רצו לפוצץ את המטוס מעל תל אביב.
הדיילים אספו דרכונים אך הסתירו חלק מהדרכונים האמריקניים כדי להגן על בעלי הדרכונים. מנהיג החוטפים ירה והרג נוסע אחד, אמריקני ממוצא הודי, והשליך את גופתו אל מסלול ההמראה.
בלילה כבו אורות המטוס בעקבות תקלה בגנרטור (מכשיר שמייצר חשמל). החוטפים ריכזו את הנוסעים באמצע, וכאשר החשכה הורידה הם החלו לירות ולשגר רימונים. 21 נוסעים נהרגו ו-120 נפצעו.
כל ארבעת החוטפים נכלאו בפקיסטן. ב-2001 שוחרר ספאריני מהכלא הפקיסטני ונמסר לארצות הברית, שם נשפט והורשע למאסר עולם.

ב-5 בספטמבר 1986 נחטף מטוס גדול, בואינג 747. המטוס נסע ממומבאי לניו יורק דרך קרצ'י ופרנקפורט.
בקרצ'י עלו למטוס ארבעה אנשים בלבוש אבטחה. הם החזיקו רובים, אקדחים, רימוני יד (נשק שמפוצץ) וחגורות חומר נפץ (חומר שעשוי להתפוצץ). הם ירו על המטוס והשתלטו עליו.
הטייסים עזבו בזחילה דרך חבל חירום. המטוס לא יכול היה להמריא.
מוביל החוטפים דרש לטוס לבלרנקה בקפריסין ולשחרר עצירים פלסטינים ששם היו כלואים. הדיילים אספו דרכונים והם הסתרו כמה דרכונים אמריקניים.
אחד הנוסעים נורה ומת. בלילה כבה הגנרטור (מכשיר שייצר חשמל) והאורות כבו. החוטפים כיבו אורות ויירו וחילקו רימונים. 21 אנשים נהרגו ו-120 נפצעו.
כל החוטפים נכלאו בפקיסטן. ב-2001 אחד מהם, זיאד חסן ספאריני, שוחרר ונלקח לארצות הברית. הוא שם קיבל מאסר עולם.