חיים ויטאל

רבי חיים ויטאל קאלאבריס (המכונה מהרח"ו או רח"ו) נולד בצפת בראש חודש חשוון ה'ש"ג (1542). אביו, רבי יוסף, עלה מארצות דרום איטליה. השם 'ויטאל' הוא תרגום לטיני של שמו 'חיים'. צפת הייתה אז מרכז יהודי חשוב, אליו הגיעו עולים שונים.

כשהיה כבן 14 למד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך. לאחר מכן המשיך בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, שם החל לעסוק בקבלה, תורת הסוד היהודית. בגיל 24 התחיל ללמוד אלכימיה והשקיע בה שנתיים וחצי, ונזכר בלשונו בספריו.


עלייתו של האר"י מצרים בשנת 1570 שינתה את דרכו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, ובשישה חודשים אחרי פטירתו של מדרשו קיבל רבי חיים את האר"י כרבו. רבי חיים היה בין תלמידיו החשובים של האר"י ותיעד בכתב את שיעוריו. האר"י כינה אותו תלמידו העיקרי וטען שהוא ירד לעולם ללמדו קבלה.


תקופת לימודיו אצל האר"י נמשכה כשנה וחודשיים בלבד. לאחר פטירת האר"י ראה רבי חיים את עצמו יורש דרכו. שבעה מתלמידי האר"י מסרו לו את כתבי רבם וביקשו שלא לפרסםם. בהמשך יצא מצפת ולא לימד קבלה בציבור. במקום זאת הקדיש שנים לסידור ועריכת כתבי האר"י על פי כתבי היד שברשותו ומשיעורים שנכתבו על ידי תלמידים אחרים.

אחרים, כמו הרב יוסף אבן טבול והרב ישראל סרוג, לא קיבלו את סמכותו והפיצו את תורת האר"י בעצמם.


בשנת 1577 שהה זמן קצר במצרים. בספר החזיונות שלו הוא מזכיר כי ראה את מעברו של כוכב שביט גדול בשנת 1577. בחודש אדר נולד לו בן בשם יוסף, שהתמנה כבעל-דעתי ונפטר לאחר שנה. בגיל 56 נולד לו גם בנו המשמעותי, לפי כתיבתו.

שהה כ־8 שנים בירושלים ואז עבר לדמשק. חזר לצפת בשנת 1586 וקיבל סמיכה לרבנות מרבי משה אלשיך. נשאר בצפת עד 1594. משנת 1595 התיישב בדמשק, ושימש כרבה של קהילת סיציליה שם.

שהייתו בדמשק לוותה בסכסוכים ובמריבות שנרשמו בספר החזיונות, כולל מחלוקת עם רבי יעקב אבולעפיה. יש מי שסבר שחלק מספר זה עורר ספקות לגבי מקוריותו.


נפטר בל' ניסן ה'ש"ף (1620) ונקבר בבית קברות קטן בדמשק, סמוך לבית הקברות היהודי.

במחצית השנייה של המאה ה־20 עברה חלקת הקבר כמה העברות בתוך בית הקברות בעקבות סלילת כביש, והוקם מעל קברו אוהל. בשנים מאוחרות יותר פרסמו חלק מהרבנים טענות כי עצמותיו הועלו בחשאי לארץ ישראל. מקוריות הטענות נסתרה במחלוקת: חלק טענו שהקבר הועבר, ואחרים הציגו תמונות וקבעו שהקבר נשאר בדמשק. בשנת 2025 דווח על ניסיון לגלות את שרידיו בחפירה במקום הקבר ודאגה על נסיונות העברה.


רחובות נקראו על שמו בגבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.


לאחר מותו הפכו כתביו ועריכותיו למקור מרכזי לדברי האר"י. בנוסף לחיבורים שהוציא בעצמו, נמצאו חיבורים שעובדו על פי כתביו. ר' יעקב צמח ור' מאיר פופרש ערכו וחידשו כתבים מתוך הקונטרסים שנגנבו מביתו של רח"ו. מאמצי עריכה אלה איגדו וסידרו את כתבי האר"י שהיו בידי תלמידים שונים.

עוד נמצאים בידי החוקרים שני חיבורים בעלי אופי אוטוביוגרפי, שנדפסו לאחר מותו ונקשרו בשם "ספר החזיונות". בנו הרב שמואל הדפיס חיבורים נוספים שלו, למשל באר מים חיים (תשובות בשו"ע או"ח).

רבי חיים ויטאל נולד בצפת בשנת 1542. אביו הגיע מדרום איטליה. שמו הלטיני ויטאל שווה לשם 'חיים'.

הוא למד אצל רבי משה אלשיך ורבי משה קורדובירו. שם החל ללמוד קבלה, תורת הסוד. בגיל 24 למד גם אלכימיה במשך שנתיים וחצי.


בשנת 1570 הגיע לצפת מורה חשוב שנקרא האר"י. רבי חיים למד אותו והיה תלמיד קרוב. הוא כתב את שיעורי הרב.


הם למדו יחד כשנה וחודשיים. אחרי מות האר"י ראו תלמידים רבים ברבי חיים כממשיך דרכו. כמה תלמידים נתנו לו את הכתבים של האר"י וביקשו שלא לפרסםם. רבי חיים העדיף לא ללמד קבלה בציבור. הוא סידר וערך את כתבי האר"י כדי לשמור אותם.


רבי חיים ביקר במצרים והתאכסן בירושלים. אחר כך עבר לדמשק ושם כיהן כרב קהילת סיציליה. בתקופתו היו ויכוחים ומריבות.


נפטר בשנת 1620 ונקבר בדמשק. במשך הזמן נעשו שינויים בקברו. חלק רבנים טענו שקברו הועבר לארץ, וחלק אמרו שהוא נשאר בדמשק. ב־2025 דווח על ניסיון לחפור ליד הקבר.


יש רחובות על שמו בירושלים ובתל אביב. אחרי מותו הפכו כתבי היד והעריכות שכתב למקורות חשובים ללימוד הקבלה. כמה חיבורים נדפסו בשם "ספר החזיונות" ובנו שמואל פרסם חיבורים נוספים שלו.