חיים מקרסנה

רבי חיים מקרסנה (נפטר י"ד באב ה'תקנ"ג, 1793) היה תלמיד בולט של הבעל שם טוב (בעש"ט) והראשון בשושלת אדמו"רי חסידות קרסנה.

פרטים על חייו מועטים, אך הוא נחשב לאחד החסידים הראשונים של הבעש"ט. עדת חסידיו הוקמה במחצית השנייה של המאה ה-18. לאחר פטירת הבעש"ט היה רבי חיים מקורב גם ליורשו, המגיד ממזריטש.

נודעה לו חשיבות בקרב החסידות, והוא פעל במשך שנים לעלות לארץ ישראל. ניסיונותיו לא התממשו. קיימת עדות למכתביו משנת תקמ"א עם רבי מנחם מנדל מוויטבסק. להמשך המסורת צירופי אגדות שמנסות להסביר את אי המימוש; אחת מהן אומרת שהוא היה ניצול יחיד מספינה שטבעה בדרכה לארץ.

נפטר בי"ד באב תקנ"ג ונקבר במוהיליב-פודילסקי. לפי בקשתו לא נרשמו פרטיו על המצבה, כיוון שלא הספיק לממש את עלייתו.

את עדת חסידיו הנהיג בקרסנה. לאחר פטירתו ירש אותו בנו, רבי יוסף משה. החסידות נשארה בעיירה עד המחצית הראשונה של המאה ה-20, בהנהגת האחים משה ושלום יוסף רבינוביץ'. לאחר כן הונהגה על ידי רבי שמואל רבינוביץ' עד לפטירתו בגלות בסיביר.

רבי חיים מקרסנה מת ב-14 באב, שנת 1793. הוא היה תלמיד של הבעל שם טוב (בעש"ט).

הוא היה האדמו"ר הראשון של חסידות קרסנה. אדמו"ר זהו ראש ומנהיג חסידי.

רבי חיים רצה לעלות לארץ ישראל, אבל לא הצליח. יש אגדה שאומרת שהוא ניצל מספינה שטבעה בדרך.

הוא נקבר במוהיליב-פודילסקי. לפי בקשתו לא כתבו פרטים על המצבה שלו, כי לא הספיק לעלות לארץ.

הקהילה שהקים נשארה בקרסנה עד תחילת המאה ה-20. אחר כך הנהיגו אותה אחים בשם רבינוביץ'. לבסוף הנהיג את הקהילה רבי שמואל רבינוביץ'. הוא נפטר כששהה בגלות בסיביר.