חיים קניבסקי

רב שמריהו יוסף חיים קניבסקי נולד בפינסק ב-1928. אביו היה הרב יעקב ישראל קניבסקי, שנודע בכינוי "הסטייפלר". המשפחה עלתה לארץ ב-1934 והתיישבה בבני ברק. למד בישיבות בולטות, ביניהן לומז'ה, וסיים לראשונה את כל התלמוד הבבלי בגיל 17. (התלמוד הבבלי הוא גוף מרכזי של דיוני הלכה ותורה).

נשא את בת שבע אסתר, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב, והתגורר לאורך שנים בבני ברק. למד רבות בכלי תורה שונים והשתתף בלימוד קבוע בכולל "עטרת יוסף".

קניבסקי נודע בבקיאות רחבה בספרות התורנית. היה לו מחזור לימוד שאותו כינה "החובות". הוא למד בעיקר בלילות, מחצות עד עלות השחר. המחזור כלל: תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי (הגרסה הישנה של התלמוד), תוספתא (אוסף הלכות עתיק), רמב"ם, טור, שולחן ערוך, תנ"ך וזוהר. כל שנה סיים את כל התלמוד, ובמעמד זה השתתף קהל רב.

הוא למד שנים רבות עם חברותות (שותפי לימוד) והגביה את רמת הדיון על ידי השוואת מקורות והבהרתם. מסר מעט שיעורים פומביים, אבל השיב לאלפי שאלות בכל שנה. תשובותיו היו בדרך כלל קצרות, והן נדפסו בספרי שו"ת רבים.

מאז שנות השמונים היה מעורב בפעילות הציבורית של המגזר הליטאי. נקשר להקמת מפלגת "דגל התורה" ועמד לצד גדולי מנהיגי הציבור. לאחר פטירת כמה מנהיגים בולטים, גדלה השפעתו והוא נחשב לאחד ממנהיגי הציבור הליטאי יחד עם הרב גרשון אדלשטיין.

במהלך שירותיו הציבוריים הביע דעות ברורות בנושאים קהילתיים ופוליטיים, וכיהן בראש מוסדות חינוך וארגוני צדקה. דעותיו השפיעו על מוסדות ועל התנהלות קהילות.

קניבסקי חיזק והמשיך פסיקות של החזון איש, כמו התנגדות לשימוש ב"היתר מכירה" בשמיטה (היתר זמני למכירת קרקע בשנה שבה חלים איסורים חקלאיים), איסור על שימוש בחשמל או מים שמחייבים חילול שבת, והתנגדות לעירוב עירוני (היתר הלכתי שמאפשר נשיאת חפצים בשבת בתחומי עיר).

הוא המליץ על מנהגי לבוש מסוימים, כמו גידול זקן והנחת פאות לפני האוזניים, והמליץ על כתיבת חיבורים תורניים. עוד קידם נישואים בגיל צעיר בקרב מקורביו ונכדיו.

בתחילת משבר הקורונה קרא בתחילה להשאיר ישיבות פתוחות, אך כשמצב המגפה החמיר קיבל עמדה שמכבדת את הוראות הרפואה וכינה מזלזל בהן "רע". אחר כך עודד חיסונים, כולל לבני נוער בגיל 12, 15.

נפטר מדום לב בביתו בבני ברק ב-18 במרץ 2022. הלווייתו התקיימה יומיים לאחר מכן, הייתה ארוכה וכללה הצטברות מילתית של מאות אלפי משתתפים. משטרת ישראל העריכה כ-500 אלף משתתפים, ועיריית בני ברק ציינה כ-750 אלף. הלוויה סוקרה רבות בשל החשש מן ההשפעות הציבוריות והלוגיסטיות.

קניבסקי חובר לכתיבה תורנית רחבה: פרסם ספרים רבים, ביניהם פירושים ותשובות. פירסומיו כללו גם פירוש לתלמוד הירושלמי בשם "תבונה". תשובותיו הקצרות הולידו ספרי שו"ת רבים.

פריטים אישיים מעזבונו נמכרו במכירות פומביות במחירים גבוהים. הוא שימש כחבר בוועדת רבנים בבית חולים והמשיך לקבל פניות ועצות רבים מדי יום.

היה נשוי לרבנית בת-שבע והיה אב לחמישה בנות ושלושה בנים. נודע בחתימתו על ספריו בראשי תיבות שמריהו יוסף חיים ב"שי"ח בהגרי"י".

שמריהו יוסף חיים קניבסקי נולד ב-1928 בפינסק. משפחתו עלתה לישראל ב-1934. הם עברו לבני ברק.

הוא למד בישיבות רבות. בגיל 17 סיים לראשונה את כל התלמוד הבבלי. (התלמוד הבבלי הוא ספר גדול של לימוד ההלכה).

הוא למד כל הלילה. למד הרבה ספרים חשובים בתורה ובהלכה. בכל שנה סיים את כל התלמוד.

הרב היה דמות חשובה בציבור הליטאי. אנשים באו לקבל ממנו עצה וברכה.

הוא חיזק כללים של החזון איש. לדוגמה: לא להשתמש ב"היתר מכירה" בשמיטה, ולא להסתמך על עירוב עירוני.

נפטר בביתו בבני ברק ב-18 במרץ 2022. הלוויה שלו הייתה מאוד גדולה. השתתפו בה מאות אלפי אנשים.

היה נשוי והיה אב לשמונה ילדים. כתב והוציא הרבה ספרים ותשובות על שאלות בתורה.