חיספין הוא יישוב קהילתי דתי (כפר של קהילה דתית) בדרום רמת הגולן. היישוב שייך למועצה אזורית גולן והוא הגדול בה. חיספין משמש מרכז חינוכי לגוש המושבים הדתיים בדרום הגולן. שמו מגיע מהיישוב היהודי העתיק חספיה, שפירושו נשמר בסמוך. בשער היישוב נמצאת שמורת אירוס הביצות בנוב. רב היישוב הוא הרב שי וינטר. נכון ל־2024 גרים שם כ־350 משפחות.
בשנת 1973 התיישב בצומת פיק גרעין נח"ל תעשייתי. נח"ל היא יחידת נפח צבאית ששילבה שירות עם הקמה וחקלאות. בתחילה היישוב נקרא "כפר גנ"ת" ואז הוקם מרכז הקבע שנקרא "מרכז חיספית" ולבסוף השם הוסב ל"חיספין". המקור לשם הוא חספיה מהתקופה הרומית-בבלית, ונזכר גם בכתובת רחוב מתקופת התלמוד.
בחיספין פועלים מוסדות חינוך רבים: בית ספר יסודי אזורי 'גולן', תלמוד תורה לבנים (כיתות א'-ח'), וישיבה תיכונית עם למעלה מ־400 תלמידים. יש גם מכללה טכנולוגית של חיל האוויר בשם "אדיר במרום", ישיבת הסדר טכנולוגית "ברקאי" וישיבת הסדר גדולה בשם ישיבת הגולן. בית הספר 'גולן' הוקם בשלהי מלחמת יום כיפור ובמהלך תקופת ההפגזות, כי הנסיעה לבית הספר בקיבוץ לביא הפכה למסוכנת. במשך תקופה הועברו התלמידים בנגמ"ש כבד מדגם BTR-60, עד להסכם הפרדת הכוחות. בעבר פעל ביישוב כולל האידרא בנשיאות הרב שלמה גורן, שעל תלמידיו נמנו כמה דמויות ציבוריות בולטות.
בשנת 2004 נפתחה אכסניה שמכילה גם "מרכז סיור ולימוד מדרשת הגולן" ומציעה הדרכת טיולים. רוב תושבי חיספין עובדים בהוראה במוסדות תורניים ביישוב, בטבריה ובצפת. יש גם חקלאים ומקצועות עצמאיים.
מדרשת הגולן שוכנת ליד מאגר בני ישראל, המאגר הגדול ברמת הגולן. המאגר נבנה בין 1980 ל־1984 ונפחו כ־5.5 מיליון ממ"ק (מטרים מעוקבים). בעונה גשומה עומק המים מגיע כ־15 מטרים. פני המים בשיאם נמצאים בגובה כ־415 מטר מעל פני הים. אורך הסוללה הוא כ־2,300 מטר. לאחר הקמת היישוב נוקז האזור ונבנה סכר ענק שעושה שימוש בחרסית מקומית כאטימה. המאגר אוגר את מי השיטפונות של נחל אל על. השם "בני ישראל" מנציח את הכינוי הבדואי הישן "קובור בני ישראל", שניתן לשדות הדולמנים במקום, ערימות אבנים עתיקות שנתפסו כאתרים קבורה.
בחיספין עמד מגדל מים ישן מבית הסורים, שהיה סמל היישוב. המגדל היה מעוטר בכתובת "שלום עם הגולן". בשנת 2011 הוחלט להרוס אותו כדי להרחיב את בית הכנסת המרכזי.
תמונות כוללות: מכללת "אדיר במרום", שקנאים במאגר בני ישראל וברקע החרמון, פסיפס עם כתובת רחוב מתקופת התלמוד המזכיר את חספיה.
חיספין הוא כפר דתי בדרום רמת הגולן. "כפר דתי" פירושו כפר שבו שומרים תורה ומצוות. זה היישוב הגדול במועצה האזורית גולן. שמו מגיע מהכפר העתיק חספיה. ליד הכניסה יש שמורת טבע עם פרחי אירוס.
יש בו רב בשם שי וינטר. בשנת 2024 גרות בחיספין כ־350 משפחות.
בשנת 1973 הגיע לכאן גרעין נח"ל. נח"ל היא יחידה צבאית ששילבה הקמה ועבודה חקלאית. בתחילה קראו לכפר "כפר גנ"ת". אחרי כן הוא נקרא חיספין. השם קשור לשם העתיק חספיה.
בחיספין יש בית ספר יסודי בשם 'גולן'. יש גם תלמוד תורה לבנים וישיבה תיכונית עם מעל 400 תלמידים. יש מכללה טכנית בשם "אדיר במרום" ולימודים דתיים נוספים. בית הספר הוקם אחרי מלחמת יום כיפור, כי הנסיעה לבית הספר בבוקר הייתה מסוכנת. אז הובילו תלמידים בכלי רכב משוריינים מסוג BTR-60 עד שהושג הסדר ביטחוני.
בשנת 2004 נפתחה אכסניה ומרכז סיור ולימוד. רוב התושבים עובדים כמורים בבתי ספר תורניים. חלקם חקלאים או עובדים עצמאיים.
ליד המדרשה נמצא מאגר בני ישראל. "מאגר מים" פירושו בריכת ענק לאגירת מים. המאגר נבנה בין 1980 ל־1984. הוא מכיל כ־5.5 מיליון מטרים מעוקבים מים. במידה רבה עומק המים יכול להגיע עד כ־15 מטרים. פני המים הם כ־415 מטר מעל פני הים. הסוללה של המאגר ארוכה כ־2.3 קילומטר. המאגר אוגר מי שיטפונות של נחל אל על. השם קשור לערימות אבנים עתיקות שהבדואים קראו להן "קובור בני ישראל".
בחיספין עמד מגדל מים ישן, שבנו הסורים. המגדל היה סמל של הכפר והכיל את הכיתוב "שלום עם הגולן". ב־2011 הרסו את המגדל כדי להגדיל את בית הכנסת.
יש תמונות של מכללת "אדיר במרום", ציפורים במאגר בני ישראל והפסיפס הישן שמזכיר את חספיה.
תגובות גולשים