חיפושית הזהב

''חיפושית הזהב'' הוא סיפור קצר מאת אדגר אלן פו. העלילה מתרחשת בסאליבנס איילנד שבקרוליינה הדרומית. הסיפור פורסם לראשונה ב-Philadelphia Dollar Newspaper ביוני 1843, לאחר שפו זכה בתחרות ופרס של 100 דולר.

ויליאם לנגראן ננשך בחיפושית שנראית זהובה, וסובר שהיא סימן למטמון. הוא מזמין את חברו, המספר, אל ביתו, ומכריז שהם יצאו למצוא אוצר יחד עם משרתו ג'ופיטר. בסוף הם אכן מוצאים אוצר שמוערך ביותר ממיליון וחצי דולר, שנקבר לפי האגדה על ידי הפיראט קפטן קיד.

לנגראן טוען שהוא גילה את המקום בעזרת קלף קבור בחול, עליו היה צופן סודי. הסיפור מתאר את הפענוח: מדובר בצופן החלפה פשוט, שהפעלתו מתבססת על ניתוח תדירויות, בדיקה של כמה פעמים מופיעות אותיות שונות בטקסט, כדי לזהות אותן. ההוראה המפוענחת מצביעה על נקודת מדידה מעין שמאלית של גולגולת על עץ, ומדידה של כ־50 רגלים (בערך) מהעץ לכיוון מסוים עד האוצר.

הסיפור משלב מסתורין והרפתקה יחד עם אלמנט מדעי-לוגי של קריפטוגרפיה (שיטות ליצירת ופענוח קודים). הוא מפורסם גם בשל השילוב בין פיענוח קוד לבין מציאת המטמון.

''חיפושית הזהב'' הוא סיפור של אדגר אלן פו. הוא קורה בסאליבנס איילנד שבקרוליינה הדרומית. הפרסום הראשון היה ב-1843.

לנגראן רואה חיפושית זהובה וננשך. הוא חושב שהחיפושית קשורה לאוצר. הוא קורא לחברו ולמשרתו ג'ופיטר. הם יוצאים לחפש יחד.

בסוף הם מוצאים קופסאות זהב גדולות. לפי הסיפור, האוצר נקבר על ידי פיראט בשם קפטן קיד.

לנגראן מצא קלף עם קוד. "קריפטוגרפיה" זו מילה שנכנסת לקוד; פירוש: שיטה להסתיר מילים. הוא פיצח את הקוד בעזרת בדיקה של אותיות שחוזרות הרבה. הקוד הראה למדוד מהעין השמאלית של גולגולת על עץ ולאחר כך ללכת כ-50 רגלים כדי להגיע לאוצר.