חירות שלילית

חירות שלילית היא תפיסה פילוסופית על חופש הפרט מהתערבות של אחרים. חירות זו מוגדרת כהיעדר מכשולים חיצוניים לפעולותיו של האדם.

בחלקה, חירות שלילית מנוגדת לחירות חיובית. חירות חיובית היא היכולת הממשית לפעול לפי רצון האדם, כלומר שהאדם יכול להגשים את רצונו בפועל בלי מגבלות פנימיות או חיצוניות.

ישעיה ברלין הבחין בין שתי התפיסות בהרצאתו "שני מושגים של חירות". הוא קישר את החירות השלילית למסורת הפוליטית הבריטית (למשל לוק, הובס וסמית') ואת החירות החיובית להוגים היבשתיים (כמו גל, רוסו ומרקס). לדעתו של ברלין, ההבחנה הזו עוברת כחוט השני במסורת הפוליטית.

התכונות המרכזיות של החירות השלילית:
- היא מגדירה אזור של חופש שבו אדם יכול לפעול בלי התערבות אחרים.
- המכשולים לחירות זו הם מעשי בני אדם אחרים, לא גורמים טבעיים או הגורל.
- משמעותה אינה יכולת בלתי מוגבלת, אלא תחום שבו החוק שותק ולא מטיל איסור.

שאלה מרכזית היא איך לשלב את תשוקות הפרט לחירות עם הצורך בסמכות ממשלתית. הובס ולוק הסכימו שיש לקבוע גבולות ברורים לחופש הפרט, אך נחוצת סמכות כדי למנוע התנגשות בין רצונות שונים.
הובס, שמסקר את טבע האדם בצורה פסימית, טען שנדרשת סמכות חזקה כדי למנוע אנרכיה ולרסן דחפים רעים. לוק, שהיה אופטימי יותר לגבי טבע האדם, האמין שתחום חירותו של הפרט יכול להיות רחב יותר.

כמה הוגים קישרו את רעיון החירות לפוליטיקה המעשית. ג'ון ג'יי כתב על הצורך בממשל ועל ויתור חלק מזכויותינו כדי לתת לו סמכות לגיטימית. תומאס פיין הבחין בין החברה שמקדמת אושר באופן חיובי לבין הממשל שריסון מידותיו השליליות של האדם. תומאס ג'פרסון הגדיר חירות חוקית כפעילות חסרת-מכשולים בגבולות זכויות שוות של הזולת.

הוגים ליברטריאנים רואים בחירות השלילית תנאי חיוני לבחירה מוסרית ולשגשוג האנושי. הם מדגישים הגנה על החיים, החופש לפעול ורכוש כמפתח לשמירת חירות זו.

מתנגדים רבים טוענים שההבחנה בין חירות שלילית לחיובית בעייתית. רוברט נוזיק והמבקרים מצביעים שבעת שמדובר בזכויות כמו רכוש או חירות מפני אלימות, קשה להפריד בין הימנעות מפגיעה (שלילית) לבין פעולות חיוביות של אחרים ואכיפה.

דוגמה חשובה היא שהגנה על רכוש עובדת רק אם יש הרתעה, משטרה או אפילו צבא, וכל אלה דורשים מימון ומעורבות חיובית של המדינה. יש שטוענים שאפשר להגדיר כל זכות כחיובית או שלילית, תלוי בדרך ההגדרה, כמו במקרה של הזכות לחופש מפני רעב שניתן לראותה כתלות בעזרה או כזכות שלא יפריעו לאדם לקחת עודפי מזון.

חירות שלילית היא רעיון פשוט: חופש מעצם התערבות של אחרים. כלומר, אתה חופשי כשאף אחד לא מונע ממך לעשות דבר.

חירות זו שונה מחירות חיובית. חירות חיובית היא כשיש לך יכולת אמיתית לעשות מה שאתה רוצה.

ישעיה ברלין, פילוסוף, אמר שיש שני סוגי חירות. הוא אמר שהפילוסופים באנגליה דיברו הרבה על חירות שלילית.

חירות שלילית אומרת שיש "אזור" שבו אדם יכול לפעול בלי שאחרים יעצרו אותו. המכשולים לחופש כזה הם מעשים של אנשים אחרים, לא דברים של הטבע.

שני פילוסופים חשובים, הובס ולוק, חשבו שחובה לקבוע גבולות לחירות. הובס חשב שצריך שלטון חזק. לוק חשב שאנשים טובים יחסית ולכן צריך פחות שלטון.

הוגים כמו ג'ון ג'יי ותומאס פיין כתבו שחברה וממשל עושים דברים שונים: חברה מחברת אנשים, וממשל מגביל לפעמים כדי למנוע נזק.

יש שטוענים שההבחנה בין חירות שלילית לחיובית לא ברורה. למשל, כדי להגן על רכוש יש צורך בפעולות חיוביות כמו משטרה. המשטרה והצבא צריכים כסף, בדרך כלל ממסים. לכן קשה לומר שחירות מסוימת היא רק "שלילית" בלי עזרה של אחרים.