חכמת שלמה הוא ספר חיצוני לתנ"ך. כנראה נכתב באלכסנדריה במצרים במאה הראשונה לפני הספירה. יש בו 19 פרקים. במאה ה-18 תורגם לעברית על ידי נפתלי הרץ וייזל.
חוקרים רבים מדברים על שפת המקור. חלק אומרים עברית. חלק אומרים ארמית. ארמית היא שפה קרובה לעברית. רוב החוקרים היום סבורים שהספר נכתב ביוונית פשוטה. זו היוונית של התקופה ההלניסטית.
הספר מחולק לכמה חלקים. בחלק אחד המחבר קורא לאנשים ולשופטים לחפש חוכמה. בחלק אחר הוא מסביר מהי חוכמה ואיך למצוא אותה. בחלק אחר הוא מדבר על מכות מצרים. שם משווים בין אנשים שעובדים אלוהים ובין עובדי אלילים.
הזוהר מזכיר ספר בשם דומה, אך הוא לא אותו ספר. במלכים מוזכר גם ספר בשם "דברי שלמה". ספר זה נאבד ולא קשור ל"חכמת שלמה".
חוקרים רבים מדברים על שפת המקור. חלק אומרים עברית. חלק אומרים ארמית. ארמית היא שפה קרובה לעברית. רוב החוקרים היום סבורים שהספר נכתב ביוונית פשוטה. זו היוונית של התקופה ההלניסטית.
הספר מחולק לכמה חלקים. בחלק אחד המחבר קורא לאנשים ולשופטים לחפש חוכמה. בחלק אחר הוא מסביר מהי חוכמה ואיך למצוא אותה. בחלק אחר הוא מדבר על מכות מצרים. שם משווים בין אנשים שעובדים אלוהים ובין עובדי אלילים.
הזוהר מזכיר ספר בשם דומה, אך הוא לא אותו ספר. במלכים מוזכר גם ספר בשם "דברי שלמה". ספר זה נאבד ולא קשור ל"חכמת שלמה".