חלה היא לחם קלוע שמסורתית אוכלים יהודים בשבת ובחגים (לא בפסח, שבו נמנעים מחמץ). מקור המנהג היה בעיקר בקהילות יהודי אירופה, אך החלה הפכה לפופולרית גם בתרבויות אחרות.
בתורה המילה "חלה" מתייחסת לחלק מבצק שיש להפרישו כתרומה, ולאו דווקא לסוג לחם ספציפי. המצווה של הפרשת חלה מחייבת להפריש חלק מהבצק שמוכן מאחד מחמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת-שועל. מאז חורבן בית המקדש המנהג נשאר באופן סמלי: מפרישים כמות קטנה ושורפים אותה.
בתלמוד ובמנהגי ההלכה מופיע גם השימוש בשם לחם שנאפה לבית שבת, והחלה הפכה לשם ללחם החגיגי הזה. האטימולוגיה של המילה אינה ברורה; הועלו השערות שונות, כמו קשר לשורש ח.ל.ל או לקשר לערבית חלווה (ממתק), ויש אף דעה שחלה קשורה למראה המחורר של הלחם.
לחם קלוע דומה קיים גם במטבחים אירופיים שונים. דוגמאות קרובות לשמות ולסגנונות הן והנוצ'קה (בצ'כיה), צופף/הפקרנץ (בגרמניה), ופולה (בפינלנד). בסדר הגודל הבין-לאומי אפשר למצוא בצקים דומים שנאפים או מוגשים בחגים ובאירועים.
בשבת יש מנהג לאכול שתי חלות, זכר למן שהניח ה' לבני ישראל ושאספו כפול ביום שישי. על החלה מברכים ברכת "המוציא לחם מן הארץ". יש גם מנהגים כמו הברכה על שתים-עשרה חלות לפי קבלה, או חלה המורכבת משתים-עשרה חלות קטנות.
בחיים היהודיים בארץ החלה זמינה במיוחד לקראת סוף השבוע. את החלה הקלועה שהפכה לנפוצה הביאו ארצה בעיקר יהודי אשכנז; היום נהוגים בגרסאות רבות ובגדלים שונים.
יש עדויות היסטוריות בלב המטבח היהודי: מתכון ללחם מחמצת קלוע בכתב בישול ספרדי מהמאה ה-13 הוצע כגרסה מוקדמת של החלה. לפי חוקרים, לאחר גירוש ספרד עברו המתכונים ואפייתם לאיטליה ולאחר מכן לאשכנז.
מתכונים מסורתיים לחלה כוללים קמח לבן, ביצים, שומן וסוכר, מה שמקנה לחלה מרקם רך ועשיר. מתכונים מודרניים משתמשים גם בקמחים מלאים, שיבולת-שועל או כוסמת, ודבש במקום סוכר. הבצק מקולע לצמה לפני האפייה, ולעיתים מברישים אותו בחלמון להברקה. זרעי פרג או שומשום מקובלים כקישוטים, וסמלים שמזכירים את המן במדבר.
תשרי: בראש השנה קולעים חלה עגולה, לעיתים עם צימוקים, וטובלים בדבש כסמל לשנה טובה.
אייר: יש נוהגים להכין חלה בצורת מפתח או לנעוץ בה מפתח כסימן לפרנסה.
שבת פרשת נח: יש שמכינים חלה קלועה בצבעי הקשת לזכר הקשת שהוצגה לנח.
חלה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים בשבת ובחגים. לא אוכלים חלה בפסח כי נמנעים מחמץ.
בתורה חלה היא גם חלק מבצק שמפרישים כהוראה. מפרישים חלק קטן מהבצק ומזכירים את המקדש. החלה יכולה להיעשות מכל אחד מחמשת הדגנים: חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת-שועל.
בשבת שמים על השולחן שתי חלות. זה זכר למן שהיה במדבר. על החלה מברכים ברכה מיוחדת לפני שאוכלים.
עושים את הבצק עם ביצים וסוכר כדי שיצא רך. מקליעים אותו לצמה לפני האפייה. מברישים בחלמון כדי שיהיה מבריק. זורעים פרג או שומשום למעלה.
בראש השנה חלה עגולה וטובלים בדבש כדי לשאוב שנה מתוקה. בחודש אייר עושים לפעמים חלה בצורת מפתח. בשבת פרשת נח יש שמכינים חלה בצבעי הקשת.
יש לחלות דומות גם במטבחים אחרים בעולם. הן הגיעו אלינו מיהודי אירופה ומהאזורים השונים בהם חיו אבותינו.
תגובות גולשים