חסדאי אבן שפרוט (915, 975) היה רופא, מדינאי ופעיל קהילתי יהודי בקורדובה שבספרד המוסלמית. הוא גדל במשפחה אמידה ולמד עברית, ערבית ולטינית; הלטינית הייתה נדירה אז ושימשה בעיקר בכנסייה. למד רפואה והתפרסם כרופא מעשי מצטיין. בזכות הידע הרפואי שלו תרגם ספרי רפואה מיוונית ולועזית לערבית, ואף קשר לשפות הרומנס המקומיות.
לאחר שצבר מוניטין, מונה לרופא האישי של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. בהמשך שימש כמתורגמן ומאוחר יותר כממונה על סחר החוץ, תפקיד שבו חיזק את המסחר והכנסות הממלכה. הוא קודם ליועץ דיפלומטי בכיר וניהל משאים ומתנים בינלאומיים. בעבודתו גישר בין ספרד המוסלמית לספרד הנוצרית והצליח לקדם בריתות שייצבו את המצב הפוליטי.
הח'ליף מינה אותו גם כממונה על היהודים (נגיד), ותחת מעמדו דאג להגנה ולזכויות הקהילה. הוא קידם הקמת מרכזים תורניים בספרד, הזמין חכמים מבבל וצפון אפריקה, ושילם למשכירים להעתיק את התלמוד הבבלי כדי להפיצו. חסדאי תמך בחכמים בלשנים כמו מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, אך לעיתים חדל לתמוך בהם בגלל חילוקי דעות.
בשנות ה-940 שלח משלחת ובאמצעות שליחים ייצר קשר עם הארצות הבלתי־ים־תיכוניות. הוא שלח את יצחק בר נתן בקשת סיוע לקיסר הביזנטי ולפני כן ביקש לאפשר מסע אל ממלכת הכוזרים. איש מבין הכוזרים מסר ליצחק תיאורים על תולדותיהם, יחסיהם והתנגשותם הדתית, והמידע הגיע ככתיבה לחסדאי.
החלפת המכתבים בין חסדאי ואישיות מכוננת בממלכת הכוזרים נודעת כאיגרת המסכמת דיון על תולדותיהם ועל התמורות הדתיות של הכוזרים. המסמכים האלה שימשו מקור השראה לעבודות מאוחרות יותר.
לאחר מותו של הח'ליף המשיך חסדאי בתפקידיו גם תחת יורשו עד לפטירתו בשנת 975, בגיל 60. תקופת החצרנים היהודים נחשבת לרגע שיא במעמד היהודים בספרד היזומה.
שמו הונצח ברחובות בערים כמו ירושלים ותל אביב. בית הכנסת ברובע היהודי בקורדובה נבנה על ידי אביו.
חסדאי אבן שפרוט נולד ב-915 בקורדובה. הוא היה רופא. רופא זה אומר אדם שמטפל בחולים. למד שפות ולמד רפואה. עשה תרגומים של ספרי רפואה לשפה שכולם הבינו.
חסדאי עבד בחצר הח'ליף. ח'ליף זו המילה למלך במדינה המוסלמית. הוא היה רופא אישי של השליט. אחר כך היה אחראי על סחר. הוא עזר להביא שלום בין חלקי ספרד השונים.
הח'ליף מינה אותו להכין ולשמור על ענייני היהודים. הוא קרא לחכמים מרחוק. החכמים לימדו תורה וכתובים בספרד. הוא עזר להעתיק את התלמוד, ספר חשוב בלימוד היהודי.
חסדאי שלח משל לחפש ידיעות על הכוזרים. הכוזרים הם עם שדיבר אחרת והיו להם קשרים עם עמים אחרים. אחד היהודים שם כתב לחסדאי על תולדותיהם.
נוצרו מכתבים בין חסדאי למלך הכוזרים. המכתבים דיברו על ההיסטוריה ועל דת הכוזרים.
חסדאי המשיך לעבוד עד שנפטר ב-975. הוא היה בן 60.
יש רחובות על שמו בערים שונות. בית הכנסת בקורדובה נבנה על ידי אביו.
תגובות גולשים