תור הזהב של יהודי ספרד

="תור הזהב של יהדות ספרד"

תור הזהב הוא תקופה של פריחה תרבותית ורוחנית של יהודי ספרד תחת שלטון מוסלמי בימי הביניים. הפרחה כללה פרשנות מקרא, דקדוק עברי, הלכה, פילוסופיה, רפואה, מדע ושירה. יוצרי התקופה חיברו ספרי הלכה ופילוסופיה, כתבו שירה עברית חדשה וחידשו את לימוד התלמוד (ספר הלימוד המרכזי של ההלכה היהודית). בין הדורות הבולטים: הרמב"ם (מיימוןides), רבי יהודה הלוי, רבי שלמה אבן גבירול, רבי שמואל הנגיד, ורבי חסדאי אבן שפרוט.


בשנת 711 נכבשה חצי האי האיברי בידי המורים. תחת השליטים המוסלמים הצליחו יהודים לממש את חייהם הדתיים והקהילתיים בגלוי. יהודים היו ד'ימי (מצב משפטי של מיעוט דתי שמקבל הגנה אך גם גבולות וזכויות פחותות). המשמעות היתה: זכות לקניין, בתי-כנסת ובתי דין יהודיים, אבל גם מיסים מיוחדים והגבלות בתפקידים ציבוריים.

הפריחה החלה סביב המאה ה-10. היא נשענה על שני תהליכים מרכזיים: עליית מעמד היהודים בחצרות השליטים, ועל תקומת לימוד התלמוד בספרד. שתי דמויות מייצגות הן רבי חסדאי אבן שפרוט (יועץ בחצר קורדובה) ורבי משה בן חנוך (שייסד מרכזי לימוד בקורדובה).


קורדובה היתה מרכז תרבותי וכלכלי תחת ח'ליפות חזקה. חצר ח'ליף עבד אל רחמן השלישי תמכה במדענים ובאומנים. חסדאי אבן שפרוט שימש כרופא ויועץ בחצר והזמין חכמים ללמוד בקורדובה. שם התפתחו ישיבות, ספרות ותקליט הלשון העברית.

גרנדה היתה מרכז יהודי חשוב תחת שלטון טאיפה (מדינה מקומית). רבי שמואל הנגיד כיהן כווזיר וראש רבנים, קידם ישיבות ושירה. ב-1066 אירע פוגרום קשה בגרנדה (מתקפה אלימה), שהזיק לקהילה, אם כי הקהילה התאוששה אחר כך. ב-1090 פלשו כוחי מוראביטון והניחו את חותמם על שינוי המעמד.

עיריות אלה היו מרכזי לימוד ושירה. אליסנה ("פנינת ספרד") התפרסמה בפייטנים ובפוסקיה, וסרקוסטה הייתה עיר מסחר שבה פעלו דיינים, משוררים ורופאים. בטודלה נולדו רבי יהודה הלוי ורבי אברהם אבן עזרא.


לקהילות היהודיות היו מועצות מקומיות, בתי דין על פי ההלכה ומנגנוני גביית מס. יהודים ניהלו גם מסחר ומקצועות חופשיים, אך חלו עליהם מגבלות משפטיות וחברתיות.


התפתחה שורה של דיסציפלינות: הלכה מעשית, פירוש מקרא, דקדוק עברי (חקר חוקי השפה), שירה עברית משוכללת, ופילוסופיה יהודית בערבית. הספרים שכתבו כאן, כמו "משנה תורה" של הרמב"ם ו"הכוזרי" של יהודה הלוי, השפיעו על דורות הבאים. מדקדקי ספרד עיצבו את תורת השורש העברי (הרעיון שמילים נבנות משורשים של שלוש אותיות).


אין הסכמה מוחלטת מתי בדיוק הסתיים התור הזהב. מועמדים לתאריך הסיום הם: 1031 (התפרקות ח'ליפות קורדובה), 1066 (פוגרום גרנדה), 1090 (כיבושי מוראביטון), ו-1148 (חורבן קהילות בידי אל-מוואחידון). בהמשך אירעו גם הלחצים של רקונקיסטה (כיבוש מחדש נוצרי) וסוף דרמטי ב-1492, עם גירוש יהודי ספרד או המרת דתם בכפייה.


תור הזהב השאיר מורשת רחבה: ספרות הלכתית ופילוסופית, דקדוק עברי מתוקן, ושירת עברית עשירה. הרבה מיצירות התקופה המשיכו להילמד ולהשפיע על התרבות היהודית עד היום.

="תור הזהב של יהדות ספרד"

זוהי תקופה בה יהודים בספרד חיו ולמדו הרבה תחת שלטון מוסלמי. הם כתבו שירים, למדו תורה, חקרו לשון ועשו רפואה.

בשנת 711 נכנסו מוסלמים לספרד. היהודים קיבלו מעמד ד'ימי (מצב שמגן על מיעוטים אך שמציב חוקים מיוחדים). בזכות זאת היה אפשר לפתוח בתי כנסת וללמוד בגלוי.

במקומות כמו קורדובה וגרנדה חיו חכמים, רופאים ומשוררים. קורדובה היתה עיר גדולה וענפה. בגרנדה פעלו אנשי חצר שהעזו לתמוך בחכמים. גם ערים קטנות כמו אליסנה וסרקוסטה היו חשובות.

בין הידועים: הרמב"ם (רופא ופוסק חוקים), רבי יהודה הלוי (הוגה ומשורר), רבי שלמה אבן גבירול (משורר) ורבי שמואל הנגיד (מנהיג ותומך בחוכמה).

ארעו תקופות טובות ופעמים קשות. ב-1066 קרה מעשה אלים בגרנדה ופגע בקהילה. במאות שאחרי זה חלק מהקהילות נהרסו, ויהודים ברחו או חיו תחת לחץ. בשנים מאוחרות יותר, ב-1492, קיבלו יהודים בספרד צו לעזוב או להתנצר.

בתקופה זו נכתבו שירים יפים בעברית, נלמדו ספרים חשובים, ונבנו חוקים ושיטות של לימוד. הרבה ממה שנכתב אז משפיע עלינו עד היום.