חץ הוא מוט עם קצה מחודד שמשמש כקליע הנורה מקשת. בעבר שימשו קשת וחץ גם ללחימה, כדי לפגוע מאחר ומרחק.
מוט החץ היה עשוי עץ. היום מייצרים חיצים גם מאלומיניום וחומרים מרוכבים. בראש המוט נמצא ראש החץ, הקצה המחודד. בראשי חץ קדמונים היו עשויים מאבן, ואחר כך ממתכות; בימי-הביניים נפוצו ראשי חץ מפלדה.
ראשי החץ עוצבו לפי המטרה: יש ראשי חץ דקים לחודרי-שריון, ויש רחבים יותר לציד, כדי להיתפס בבשר ולשתק את המטרה. בהכנת החץ נעשו שיפורים לאורך השנים: בהתחלה היו חיצים מגולפים מעץ, אחר כך החזיקו אותם מעל אש כדי להקשיחם, ובהמשך הוסיפו לזנב סנפירים (כנפונים) קטנים שמאזנים את מעוף החץ ומשפרים דיוק וטווח.
לפעמים בהתקפות נהגו להבעיר את ראשי החץ לפני שירה. חצים בוערים יכלו להצית שריפות או להפחיד את היריב.
עד סוף ימי-הביניים הקשת והחץ היו כלי הירייה העיקרי בשדה הקרב. קשתים רבים הגיעו מהעם ופיתחו כוח ומיומנות כדי להשתמש בקשת. בהמשך הקשת הוחלפה ברובה-קשת ובסופו של דבר בנשק עם אבק שרפה, שהפגין יכולת חדירת שריון טובה יותר.
באנגלית נהוג להבחין בין "arrows", חיצים הנורים מקשת, ובין "darts", חיצי הטלה שמושלכים ביד. לחיצי הטלה טווח קצר ודייקנות פחותה. היום רוב השימוש בהם הוא בספורט קליעה למטרה.
כיום צורת החץ משמשת בדרך כלל לסימון כיוון. החץ גם מופיע בביטויים ובדימויים שונים בשפה ובתרבות.
חץ הוא מוט עם קצה מחודד. הקשת היא כלי שיורה את החץ.
חיצים היו עשויים מעץ. היום עושים חיצים גם מאלומיניום וחומרים מודרניים.
בראש החץ יש חתיכה חדה שנקראת ראש החץ. פעם היו ראשי חץ מאבן, אחר כך ממתכות.
לזנב החץ מוסיפים סנפירים. סנפירים הם כנפונים קטנים. הם עוזרים לחץ לעוף ישר.
לפעמים היו מדליקים חיצים לפני שירה. זה יכול להצית אש או להפחיד את היריב.
עד ימי-הביניים הקשת והחץ היו כלי נשק חשובים. אחר כך הופיעו כלי ירייה חדשים.
היום צורת חץ משמשת להראות כיוון. החץ גם מופיע בביטויים ובציורים.
תגובות גולשים