חצאית היא בגד הנלבש על חלקו התחתון של הגוף, בדרך כלל על שתי הרגליים כמקשה אחת, בשונה ממכנסיים שמכסים כל רגל בנפרד.
אורכה, גזרתה, הבד והאביזרים משתנים לפי אופנה. חצאיות יכולות לכלול כיסים, חגורה, וולנים, רוכסן, כפתורים או שרוכים. לעיתים מצורפים להן כתפיות וחגורות כאביזרים.
לרוב נחשבת החצאית לבגד נשי. עם זאת, בתרבויות שונות גם גברים לובשים חצאית, לעיתים בטקסים ובלבוש מסורתי. דוגמאות מוכרות: הקילט הסקוטי (קילט), חצאיות פוסטאנללה ביוון היסטורית, חצאית פאצו במיאנמר וחצאית גו בבהוטן. ב-29 במאי 2019 ראש ממשלת פיג'י פרנק באיינימארמה לבש חצאית בביקור בקניה. גם בעשורים האחרונים מעודדת התחממות כדור הארץ נסיונות לגברים ללבוש חצאיות בעבודה.
פסלוני הונוס מהתקופה הפלאוליתית שנמצאו בקוסטינסקי שבצפון-מזרח אוקראינה מציגים רצועות או חצאיות עשויות חבלים. בחלק מהפסלונים רואים סינורים קדמיים ולעיתים גם סינור אחורי.
חצאית קצרה מאוד, מכסה בעיקר את הישבן וחושפת את הירך. הופיעה בסוף שנות ה-60 ונחשבת פרובוקטיבית. לאורך משתנה בהתאם לאדם ולמימדי הגוף.
חצאית שמכסה חלקית את הירך. הופיעה בשנות ה-60 בלונדון ובארצות הברית. המיני נחשבה לסמל לחופש והלבשה אישית, וחזרה לאופנה בשנות ה-80. גרסה קצרה מאוד נקראת מיקרו-מיני.
חצאית שאורכה מגיע לברכיים או מתחתיהן. בפי ציבור דתי בישראל היא נפוצה.
חצאית ארוכה שמגיעה עד כפות הרגליים ומכסה את הרגליים בשלמותן.
עשויה מדנים (בד של מכנסי ג'ינס). הופיעה מסחרית בשנות ה-70. גרסה קצרה נפוצה בקרב בני נוער; גרסה ארוכה משמשת לעיתים כתחליף למכנסיים בציבור הדתי.
חצאית צרה מתחת לברכיים שמגבילה את צעד ההליכה. הופיעה בסוף המאה ה-19; בשנות ה-10 של המאה ה-20 נעשתה צרה מאוד. לעיתים נחבר לה שסע (חריץ) כדי לאפשר תנועה טובה יותר.
חצאית צרה וישרה, לרוב עד הברך. הוצגה על ידי כריסטיאן דיור ב-1940 כהמשך לחצאית הובל. נוחה פחות להליכה ארוכה או לריצה.
חצאית הצמודה במותניים ומתרחבת מטה, מזכירה את צורת האות A. נטבע המונח אצל דיור בשנות ה-50 והגזרה הייתה פופולרית במיוחד בשנות ה-60 וה-70.
חצאית עשויה יריעה אחת שנכרכת ומוחזקת ברצועות או כפתורים. נוחה כי היא מתאימה למידות מותניים שונות.
אחרי מלחמת העולם השנייה יזמה מיס בויססוון פאן לאנאף תפירת "חצאית השחרור" מפיסות בד צבעוניות לזכר יום השחרור, 5 במאי 1945. הרעיון היה לתפור טלאים ולרקום את תאריך השחרור על החצאית כדי לסמל ריפוי ואחדות.
ב-2018 הציגה האמנית אריאן ליטמן מיצב חצאית בשם Dressed Land בתערוכה בתל אביב, עשוי מפיסות מפות, גזה וחומרים נוספים.
חצאיות ניתנות למחזור בקלות בגלל גודל הפיסות. אנשים תופרים מהן תיקים, ציפיות וכדומה. חצאיות גם תופרו מחומרים ממוחזרים כמו וילונות ובגדים ישנים.
חצאית היא בגד ללבישת החלק התחתון של הגוף. היא מכסה את שתי הרגליים כיחידה אחת.
חצאיות שונות בצבע, בד ואורך. יש להן רוכסן, כפתורים או שרוך. לעיתים מוסיפים כיסים או וולנים קישוט.
לרוב חצאיות נחשבות לנשים. אבל גם גברים לובשים חצאית בתרבויות אחרות. לדוגמה: הקילט (חצאית סקוטית לגברים). במיאנמר ובבהוטן יש חצאיות מסורתיות לגברים.
פסלוני נשים עתיקים שנמצאו בקוסטינסקי הראו רצועות וחצאיות חבל פשוטות.
חצאית מיקרו: קצרה מאוד, חושפת הרבה מהירך.
חצאית מיני: קצרה, הופיעה בשנות ה-60.
חצאית מידי: מגיעה עד הברך.
חצאית מקסי: ארוכה עד כפות הרגליים.
חצאית ג'ינס: עשויה מבד ג'ינס, פופולרית בקרב נערות.
חצאית עיפרון: צרה וישרה, עד הברך.
חצאית A: צרה למעלה ומתרחבת למטה, כמו האות A.
חצאית מעטפת: חתיכת בד שמקשרים אותה סביב המותן.
אחרי מלחמה גדולה נשים תפרו חצאיות טלאים כדי לציין את יום השחרור, 5 במאי 1945. האמן אריאן ליטמן בנה חצאית מיצגית ממפות וחומרים נוספים.
חצאיות ישנות ניתנות לתפירה לתיקים, כריות ובגדי ילדים. ככה משתמשים בפיסות בד שוב.
תגובות גולשים