חצבת

מקור השם "חצבת" בערבית פירושו מחלה עם פריחה. השם הלטיני Rubeola קשור לצבע האדמדם של הפריחה.

חצבת היא מחלה נגיפית הנגרמת על ידי נגיף מסוג מורביליווירוס. היא אחת המחלות המדבקות ביותר - בסביבה רגילה הסיכון להידבקות אחרי חשיפה הוא כ־90%.

תקופת הדגירה היא בדרך כלל 10, 12 ימים (7, 18 ימים אפשריים). בתחילת המחלה מופיעים חום נמוך ותסמינים של הצטננות: נזלת, שיעול, כאב גרון ואודם בעיניים. לעיתים מופיעים כתמי קופליק, נקודות לבנות בתוך הלחי. אחרי 4, 5 ימים מגיע חום גבוה ופריחה אופיינית: כתמים אדומים עם מרכז בהיר. הפריחה נמשכת כ־4 ימים ואז דוהה. במהלך המחלה עלולים להופיע שיעול, כאבי ראש ותשישות.

כ־30% מהחולים יחוו סיבוכים, בעיקר דלקת ריאות ודלקת המוח. דלקת המוח (דלקת במוח) עלולה לגרום למוות או לנזקים כמו חירשות או התקפים. סיבוך נדיר אך חמור הוא דלקת טרשתית תת-חריפה של המוח (SSPE), שמופיעה שנים אחרי ההדבקה ויכולה להוביל לפגיעה קשה ומוות; שיעור הסיבוך גבוה יותר בתינוקות שנדבקו מוקדם.

חצבת פוגעת בזיכרון החיסוני של הגוף. משמעות הדבר היא שהמערכת החיסונית "שוכחת" חלק מההגנות הישנות שלה. מחקרים הראו שאחרי חצבת ילדים איבדו נוגדנים שנמצאו אצלם קודם לכן, ולעתים הפגיעה הזו מגבירה את הסיכון למחלות אחרות.

לפני החיסון חצבת גרמה למילוני נדבקים ולמיליוני מקרי מוות בשנה. הודות לחיסון ירדה תחלואה ותמותה משמעותית. עם זאת, התפרצויות עדיין מתרחשות כשהכיסוי החיסוני יורד. בסיכון גבוה נמצאים תינוקות שלא חוסנו, קשישים ובעלי מערכת חיסון מוחלשת.

התיאורים הראשונים מזכירים את המחלה כבר במאות הראשונות לספירה, וההבחנה הרפואית בין חצבת לאבעבועות שחורות מיוחסת לאל-ראזי במאה ה־9. הנגיף בודד באמצע המאה ה־20, והחיסון הומצא ופותח בשנות ה־60.

חיסון יעיל למניעת חצבת פותח בשנות ה־60. יעילות החיסון נעה סביב 93% אחרי מנה אחת וכ־97% אחרי שתי מנות. חיסון נרחב הוריד באופן דרמטי את התחלואה והתמותה. כיום ברוב המדינות החיסון ניתן בשילוב MMRV, המגן גם מפני חזרת, אדמת ואבעבועות רוח.

לפני החיסון לא היה טיפול ספציפי לנגיף. הטיפול היה תומך: מנוחה, עקיבה רפואית וטיפול בסיבוכים.

חיסון בישראל החל ב־1967. מאז ירדה התחלואה והתמותה, אך פריצות התפרצויות נרשמו בקהילות עם שיעור התחסנות נמוך. בין המקרים הבולטים: התפרצויות ב־2007, 2008, גל גדול ב־2018 (כ־3,500 חולים) ואירועים מקומיים נוספים. דיווחים משנים מאוחרות יותר הצביעו על התפרצות קשה ב־2025 שכללה אלפי נדבקים ומספר מקרי מוות בתינוקות וילדים.

אישה בהריון שנדבקת בחצבת עלולה להעביר את המחלה לעובר. הדבר מעלה את הסיכון להפלה, לידה מוקדמת או תינוק במשקל נמוך. לכן מומלץ לוודא חיסון לפני כניסה להריון, כי החיסון לא ניתן בזמן הריון.

המילה "חצבת" באה מערבית. השם הלטיני רומז לצבע האדום של הפריחה.

חצבת היא מחלה שנגרמת על ידי נגיף. נגיף הוא יצור קטן מאוד שגורם למחלות. חצבת מדבקת מאוד. אחרי מגע עם חולה הסיכוי להידבק גבוה.

יש זמן דגירה של כ־10 ימים. זמן דגירה הוא הזמן שבו האדם לא מרגיש חולה.
בתחילה יש חום ותסמינים כמו הצטננות. לפעמים מופיעים כתמי קופליק. אלה נקודות לבנות בתוך הלחי.
כמה ימים אחר כך יוצאת פריחה אדומה על העור. הפריחה נמשכת כמה ימים והולכת.

לחצבת יש סיבוכים. לפעמים מתפתחת דלקת ריאות. דלקת ריאות היא זיהום בריאות.
פחות פעמים יש דלקת במוח. דלקת במוח יכולה להיות מסוכנת.
יש גם סיבוך נדיר שנגרם שנים אחרי ההדבקה, שגורם לפגיעה קשה במוח.

המחלה יכולה "למחוק" חלק מההגנות של הגוף. זאת אומרת שהגוף עלול לשכוח חלק ממחלות שעבר.

יש חיסון שמגן מפני חצבת. חיסון זה ניתן בדחיפה אחת ואז שוב בבית הספר. חיסון הוא זריקה שמלמדת את הגוף להגן על עצמו.
החיסון מפחית מאוד את ההידבקות ואת המוות.

בישראל החיסון החל ב־1967. מאז יש פחות חולים. אך כשהורים לא מחסנים ילדים, יש התפרצויות. היו התפרצויות גדולות ב־2007, 2008 וב־2018. גם בשנים לאחר מכן היו מוקדים של חולים.

אם אישה בהריון נדבקת בחצבת, הדבר עלול להזיק לעובר. לכן חשוב להיות מחוסנת לפני ההיריון.