חצובה

חצובה (או "כנה") היא מכשיר שמייצב כלי או מכשיר במקום שנקבע מראש. היא מאפשרת גם כיוון זוויתי של המכשיר בשתי דרכים: צידוד (הטיה ימינה או שמאלה) והגבהה (העלאה והורדה של הזווית).

חצובות משמשות בדרך כלל לאחיזת ציוד אופטי כמו מצלמות, טלסקופים, מדי מרחק ומהירות. הן נמצאות גם בשימוש לכלי ירייה, בצלחות קליטת לוויין ובעמודים זמניים לתבניות יציקה בבנייה.

מבנה החצובה מחולק בדרך כלל לשלושה חלקים. החלק העליון מתחבר למכשיר המקובע. החלק האמצעי מכיל צירים ואמצעי כוונון. החלק התחתון מקשר בין החצובה למצע שעליה היא עומדת. המצע יכול להיות הקרקע, חלק מכלי רכב או מבנה. כאשר המצע הוא הקרקע, החצובה בדרך כלל מבוססת על תלת-רגל, שלוש רגליים.

חצובה לצילום משמשת כשזמן החשיפה ארוך יחסית, וכשכל תזוזה קטנה תגמיע את התמונה. משתמשים בה גם בעדשות ארוכות מוקד (מעל 300 מ"מ), בצילומי עצמי ובצילום וידאו לצילום חלק ויציב. חצובות צילום רגילות הן בעלות שלוש רגליים טלסקופיות שניתנות להתאמה בגובה.

בחיבור חצובה לכלי ירייה המטרה היא להגדיל דיוק על ידי נקודת משען יציבה לקנה. החצובה גם מסייעת בספיגת הרתע והקטנת העייפות של היורה. נשקים טיפוסיים עם חצובות הם מקלעים ורובי צלפים. חצובות דו-רגליות (bipod) נפוצות במקלעים קלים ורובי צלפים כי הן מאפשרות ניידות. מקלעים כבדים יותר משתמשים לעתים בחצובות תלת-רגליות, המייצבות את הנשק לשימוש ממושך.

חצובה (או כנַה) היא מעמד שמייצב פריטים במקום קבוע. היא שומרת על יציבות ומונעת תזוזות.

חצובות מחזיקות מצלמות, טלסקופים וכלי מדידה. הן גם מחזיקות צלחות לוויין ולעיתים משמשות בבנייה.

חצובה בנויה משלושה חלקים: חלק עליון שקושר למכשיר, חלק אמצעי עם צירים, וחלק תחתון שמחובר לקרקע או למשטח. כשהיא עומדת על הקרקע, יש לה בדרך כלל שלוש רגליים.

חצובה לצילום עוזרת שלא לצלם מטושטש. משתמשים בה כשזמן החשיפה ארוך או כשמוציאים תמונות עם עדשה ארוכה. לחצובה כזו יש שלוש רגליים שניתן להאריך.

בחצובה לירי משתמשים כדי שהנשק ייציב יותר. היא מורידה את הרתע ועוזרת ליורה לא להתעייף. יש חצובות עם שתי רגליים לחלק מהנשקים, וחצובות עם שלוש רגליים לנשקים כבדים יותר.