חצי האי קרים

חצי-האי קרים נמצא בדרום אוקראינה, בין הים השחור לים אזוב. הערים המרכזיות הן סימפרופול (בירה), סבסטופול, יאלטה ופאודוסיה. חיבור היבשה נעשה דרך מצר פרקופ ברוחב 5, 8 ק"מ, וכדי לחבר נקודה נוספת נבנה גשר קרים. אורכו של חצי-האי כ-207 ק"מ מצפון לדרום, השטח כ-26,100 קמ"ר.

השטח כולל מישורים (72%), רכסי הרים (20%) ואגמים (8%). יש שלושה אזורי אקלים: ערבתי-ממוזג, הררי וים-תיכוני דרומי. אזור החוף הדרומי חמים ונחשב לאזור נופש. החופים מלאים במפרצים ונמלים, בסבסטופול נמל חשוב.

קרים עשיר בצמחים ובבעלי חיים, עם יותר מ-2,700 מינים של צמחים עליוניים. כ-140 מינים הם אנדמיים, כלומר, מצויים רק בקרים. אזורי הערבה קטועים בצמחיית לענה, ובאזור ההררי יש יערות של אלון, אורן ואשור. החי כולל יונקים רבים, כ-300 מיני עופות, זוחלים, דו-חיים ודגים.

בעלת חשיבות היסטורית: עתיקות יוון, ממלכות מקומיות, שליטה ביזנטית והתקפות טטאריות. ב-1783 סיפחה האימפריה הרוסית את קרים. במלחמת קרים (1853, 1856) הוא היה מרכז הלחימה. אחרי המהפכה הרוסית עברו שלטונות פעם אחר פעם, ובמחצית השנייה של המאה ה-20 הפך למקור תיירות וספורט עבור ברית המועצות.

בחורף 1941, 1944 הכביש נכבש על ידי הנאצים. בעת הכיבוש רבים מהיהודים באזור נרצחו. אחרי שחרורו ב-1944 הוצאו הכוחות הסובייטיים לפעולה: הטטרים של קרים גורשו המונית מרביתם למחנות ורבים מתו במהלך ההגליה; האיסור על חזרתם הוסר רק בסוף ברית המועצות.

ב-1954 הועבר חצי-האי מרוסיה לאוקראינה כמתנה סימבולית. עם פירוקה של ברית המועצות נשאר תחת שלטון אוקראינה כרפובליקה אוטונומית. מפקד 2001 נתן הרכב אוכלוסייה של כ-2.4 מיליון תושבים, רובם רוסים, אחר כך אוקראינים וטטרים של קרים.

במרץ 2014 פלשו כוחות פרו-רוסיים ורוסיה שלטה בשטח. נערך משאל עם מקומי, ורוסיה הכריזה על סיפוח. רוב הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בסיפוח. האירוע גרר גינוי, סנקציות ותקריות זכויות אדם, כולל הפעלת לחץ על מתנגדים וביטול אירועים זיכרון של הטטרים.

בעקבות השבתה של תעלות ומקורות מים מאוקראינה נגרם למחסור חמור במים, שפגע בחקלאות. רוסיה סיפקה מים וחשמל בחלקים דרך תשתיות חדשות.

כלכלת קרים נשענת על תיירות, חקלאות ותעשיות מקומיות כמו יין, שמן ודיג. החוף הדרומי הוא מוקד הנופש (הריביירה הרוסית). ב-2018 ביקרו בקרים כ-6.8 מיליון תיירים. התשתיות כוללות את גשר קרים, כביש פדרלי חדש ונמל התעופה הסכמתי בסימפרופול.

גשר קרים חיבר את החצי-אי לרשת הכבישים והרכבות של רוסיה. לאחר 2014 הוחל מערכת ממשל המוגדרת תחת שלטון רוסי, עם ראש רפובליקה ומועצה מחוקקת שמורכבת בעיקר ממפלגה אחת.

הסכסוך על מעמד קרים נמשך: אוקראינה טוענת לזכויותיה, הקהילה הבינלאומית לא מכירה בסיפוח, ויש עונשים כלכליים על רוסיה. זכויות הטטרים והחופש האזרחי הועמדו בספק אחרי 2014.

קרים הוא חצי-אי בדרום, בין הים השחור לים אזוב. הערים המוכרות הן סימפרופול, סבסטופול ויאלטה. יש עליו חופים רבים ונמלים.

קרים מחובר ליבשה רק ברצועת אדמה צרה שנקראת מצר פרקופ. יש בו מישורים, הרים ואגמים. בחלקו הדרומי מזג האוויר חם ונעים.

בקרים יש הרבה צמחים וחיות. יש מינים שמצויים רק שם. בצד ההררי גדלים עצים כמו אלון ואורן. בחופים חיים עופות ודגים.

לפני שנים שלטו במקום אימפריות שונות. ב-1783 קרים הצטרף לרוסיה. במלחמת העולם השנייה המקום נכבש והיה קשה לתושבים. ב-1944 חלק מהטטרים של קרים גורשו למקומות רחוקים.

ב-2014 נכנסו כוחות רוסים לקרים. נערך משאל מקומי ורוסיה הכריזה שסיפחה את החצי-אי. רוב מדינות העולם לא הסכימו עם זה.

אנשים מגיעים לקרים לחופשות כי מזג האוויר נעים. יש שם כרמים ליין ודיג. תיירים מגיעים בעיקר לחוף הדרומי.

אוקראינה עצרה את זרימת המים לתעלה שסיפקה מים רבים. זה גרם לבעיות בחקלאות. כדי לחבר את קרים ליבשת נבנה גשר שיורד על הים.

הכדורגל הוא הספורט הכי פופולרי בקרים. יש קבוצות מקומיות המפורסמות.