חקלאות תעשייתית

חקלאות תעשייתית היא חקלאות שמיישמת טכנולוגיות מתקדמות כדי להגדיל את תפוקת הייצור.
היא צמחה בהדרגה מאז אמצע המאה ה-19 והתרחבה משמעותית במאה ה-20.
כיום החקלאות התעשייתית היא רוב חקלאות החי במערב ומתפשטת ברחבי העולם.
המערכת מאפשרת להעלות את כמות היבול ליחידת שטח. היא עובדת בקנה מידה גדול.
כמה מהמאפיינים הבולטים קשורים לתיעוש ולשימוש בטכנולוגיה כדי להגדיל תפוקה.
ארגונים של רווחת בעלי חיים מתריעים ששיטות אלה גורמות לסבל. בעלי חיים מוחזקים בתנאים שאינם מתאימים לצורכיהם. בגלל המספר הרב של הפריטים, קשה לטפל בכל חיה בנפרד.
יש גם טענות לבריאות הציבור ולסביבה. משתמשים באנטיביוטיקה, תרופות נגד חיידקים, בעיקר בתעשיית העופות. שימוש רב כזה מקדם חיידקים עמידים, שקשים יותר לטפל בהם.
מנגד, נטען שחקלאות זו מבזבזת מים ואנרגיה. היא קשורה גם לכריתת יערות לצורך מרעה ולגידול מזון להאכלת בעלי חיים. אלה תורמים להגברת גזי החממה, והחלק הזה הוזכר בדו"חות בינלאומיים כמחמם את משבר האקלים.

חקלאות תעשייתית היא דרך לגדל הרבה מזון עם טכנולוגיות ומכונות.
התחילה במאה ה-19 וצמחה מאוד במאה ה-20.
כיום היא נפוצה במדינות המערב ומתפשטת בעולם.
המטרה היא לקבל יותר יבול בשטח קטן.
רוב הגידול נעשה בקנה מידה גדול.
יש דאגה לגבי טובת בעלי החיים. בעלי חיים מוחזקים בתנאים לא טבעיים.
בגלל שיש המון חיות, קשה לטפל בכל חיה בנפרד.
מודאגים גם מהשימוש הרבה באנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה היא תרופה שמלחמת בחיידקים.
שימוש רב יכול לגרום לחיידקים שלא מפחדים עוד מתרופות.
בנוסף, נטען שהחקלאות התעשייתית מבזבזת מים ואנרגיה. כורתים יערות לפעמים בשביל מרעה.
זה גם מעלה גזי חממה, והדבר קשור להתחממות כדור הארץ.