"חרם אנקונה" היה חרם (איסור מסחר ובידוד) יהודי שהוטל במאה ה-16 על המסחר עם נמל אנקונה שבמדינת האפיפיור.
בשנות ה‑40 של המאה ה‑16 הגיעו לאנקונה אנוסים (יהודים שהומרו לנצרות בכפייה). האפיפיור פאולוס השלישי ידע על מצוקתם, קיבל אותם והבטיח הגנה. בשנת 1555 עלה לשלטון פאולוס הרביעי. הוא ביטל את ההבטחות, הורה לעצור את האנוסים, להחרים את רכושם, לכלואם במרתפי האינקוויזיציה (בית דין של הכנסייה) ולהוציא חלקם להורג. הגזרה הופנתה בעיקר כלפי האנוסים, ולא כלפי יהודים שנחשבו אז כנתינים אחרים. בחשבון היסטורי מסוף המאה ה‑19 מצוין כי 24 מומרים הוצאו להורג בכיכר דלה מוסטרה, 23 גברים ואישה אחת.
חלק מהאסירים ברחו ונמצאו מקלט בפזארו. הדוכס גוידובלדו השני קיבל אותם בתנאי שיפתחו שם את המסחר.
לאחר כישלון המגיינים דונה גרציה ודון יוסף נאסי להציל את התושבים, רבנים בקושטא (איסטנבול) הטילו חרם, איסור גורף על מי שיעשה מסחר עם אנקונה. ספינות שקשרו להן סוחרים יהודים הוצוו ללכת לפזארו.
הקהילות נחלקו: קהילת פזארו תמכה בחרם, יהודי אנקונה והסביבה התנגדו מתוך חשש לעונש האפיפיור. התוצאה המוסכמת היא שהחרם השתק את העיר לזמן קצר: הסחר פחת והמצב הכלכלי הורע. עם זאת החרם לא החזיק מעמד, נמל פזארו לא החליף את נמל אנקונה העמוק, ולאחר מות האפיפיור פחת אפקט החרם. יש טענות שהוא בכל זאת תרם לירידה בהדרגתית של חשיבותו של הנמל.
במקביל, רבנים ספרדיים התנגדו לחרם, וזה פגע ביעילותו אף שהמבי"ט ורבי יוסף קארו הביעו הסכמה להצעדה.
"חרם אנקונה" היה איסור למסחר עם נמל אנקונה במאה ה‑16. חרם זה הוא סוג של החרמה.
אנוסים (אלה היו יהודים שהוכרחו להמיר את דתם לנצרות) הגיעו לאנקונה. בתחילה האפיפיור פאולוס השלישי קיבל אותם והבטיח הגנה. אחר כך בא פאולוס הרביעי. הוא ציווה לעצור את האנוסים, לקחת להם את הרכוש ולסגור אותם במרתפי האינקוויזיציה (בית דין של הכנסייה). במועד זה 24 מומרים הוצאו להורג בכיכר העיר.
חלק נמלטו לפזארו. הדוכס שם הסכים לקבלם אם יפתחו שם סחר.
רבנים בעיר קושטא החליטו להטיל חרם. הם אוסרים על כל מי לסחור עם אנקונה. סוחרים יהודים הוצעו להפליג לפזארו במקום לאנקונה.
קהילות נחלקו: פזארו תמכה בחרם, יהודי אנקונה חששו מהאפיפיור ולכן התנגדו. החרם גרם לפגיעה בסחר בעיר לזמן קצר, אבל הוא לא החזיק זמן רב. בסוף הפסקו החרמות והנמל חזר לפעול, אם כי יש מי שחושבים שהחרם פגע בחשיבותו של הנמל.