חשמן

חשמן (לועזית: קרדינל) הוא הדרגה הגבוהה ביותר אחרי האפיפיור במדרג הכנסייה הקתולית. חשמן הוא כומר או בישוף שמונה על ידי האפיפיור כחבר בחבר החשמנים (collegium cardinalium). המינוי הוא בדרך כלל לכל החיים.

המילה העברית "חשמן" מופיעה במקרא, ומשמעותה המקובלת היא מנהיג או מכובד. השם הלטיני "cardinal" מקורו במילה cardo, שפירושה ציר, כלומר נקודת משען במדרג הכנסייתי.

בתחילה כונו חשמנים כמרים בעמדות חשובות בכנסייה. במאה ה־11 חלו שינויים גדולים: ב־1059 נקבע שרק החשמנים יבחרו את האפיפיור. זאת כדי למנוע התערבות של משפחות עשירות ושלטונות חיצוניים.
בימי הביניים נהגו האפיפיורים למנות קרובי משפחה ולעתים אנשים מהאזור שלהם. הכובע האדום ניתן לחשמנים כמסורת כבר במאה ה־13.
במאה ה־16 ובמאה ה־17 שימשו חשמנים גם בתפקידי ממשל בשליטויות אירופאיות, דוגמת וולזי, רישלייה ומזראן.

בעבר כל גבר קתולי היה יכול להתמנות. היום חוק הכנסייה (המשפט הקנוני) קובע שהחשמן חייב להיות לפחות כומר.
כומר שאינו בישוף שלפני שמונה אותו לחשמן עובר סמיכה אפוסטולית. סמיכה אפוסטולית היא טקס שבו מכריזים ומעניקים את דרגת הבישופות.
בפועל כיום ממונים כמעט תמיד בישופים לתפקיד.
טקסי המינוי השתנו עם הזמן. בעבר נהגו ללבוש גלימה ארוכה ולהשתחוות. המנהג הזה קוצר ואז בוטל במאה ה־20.

החשמנים משתתפים בישיבות חבר החשמנים ומייעצים לאפיפיור. הם מנהלים חלק ממוסדות הכנסייה.
הם מצביעים בקונקלווה (ישיבה סגורה לבחירת אפיפיור) כשצריך לבחור אפיפיור חדש.
חלק גדול מהחשמנים עובדים בוותיקן בניהול המנהלי והדתי. אחד מהם הוא מזכיר המדינה של הוותיקן.

בשלהי המאה ה־16 קבע אפיפיור סיקסטוס החמישי שמספר החשמנים יהיה 70. בתקופה מודרנית חוק זה בוטל.
בשנת 1975 נקבע שמספר החשמנים המשתתפים בבחירת אפיפיור יהיה עד 120, והם חייבים להיות מתחת לגיל 80 כדי להצביע.
חשמנים מעל גיל 75 מצופים להתפטר מהתפקידים המנהליים.
כמה אפיפיורים מינו קבוצות גדולות של חשמנים, לדוגמה מינוי שגרם לעלייה חדה במספרם בשנת 2003.

צבע הבגדים המשויך לחשמן הוא אדום. צבע זה מסמל מסירות והקרבה לדת או, לפי גרסה אחרת, מעמד מלכותי.
בעת פולחן לובש החשמן בגד אדום ומעיל תחרה לבן. בבגדים רשמיים מחוץ לטקס הוא לובש גלימה שחורה עם קצוות אדומים.
החשמן עונד טבעת שנוסעים הקתולים לנשק כמחווה בעת קבלתו ברכה.

חבר החשמנים מחולק לשלושה מסדרים לפי הכללים של המשפט הקנוני. שישה בישופים חשמניים משמשים כאבות רוחניים לכנסות סביב רומא והם בוחרים את הדיקן של חבר החשמנים.
האפיפיור יכול לכלול פטריארכים מהמזרח בחבר החשמנים, אך עם הגבלות מסוימות.
לכל כומר ודיָקון חשמני מונה כנסייה ברומא כאחריות סמלית.

האפיפיור יכול למנות חשמן "in pectore", במילה הלטינית שפירושה "בלב". מינוי כזה נשאר מוסתר כדי להגן על החשמן או על קהילתו.
אם האפיפיור חושף את שמו, דרגתו נחשבת מתחילת המינוי. אם לא הוחשפה לפני מות האפיפיור, המינוי מבוטל. מקרה כזה היה במינוי סודי שלא נחשף לאחר מותו של יוחנן פאולוס השני.

חשמן (באנגלית: Cardinal) הוא תפקיד בכנסייה הקתולית. זה הדרגה הכי גבוהה אחרי האפיפיור.
חשמנים הם כמרים או בישופים שממנה האפיפיור. המינוי בדרך כלל לכל החיים.

המילה "חשמן" נמצאת בתנ"ך. היא מתארת אדם חשוב. השם הלטיני "cardinal" מגיע מהמילה שמשמעותה ציר.

לפני שנים רבות חשמנים היו הכמרים החשובים בכנסייה. מאז המאה ה־11 רק החשמנים בוחרים אפיפיור.
הם היו גם חלק מהשלטון במדינות מסוימות, כמו כמה דמויות מפורסמות בהיסטוריה.

כיום צריך להיות לפחות כומר כדי להיות חשמן לפי חוקי הכנסייה. אם כומר לא היה בישוף, עושים לו טקס מיוחד שנקרא סמיכה אפוסטולית. זה טקס שמעניקים בו את דרגת הבישוף.
רוב החשמנים הם כיום בישופים.

חשמנים מייעצים לאפיפיור ומשתתפים בפגישות חשובות. כשהאפיפיור מת או פורש, הם נבחרים מחדש באירוע סגור שנקרא קונקלווה (ישיבה סגורה).
הרבה חשמנים מנהלים חלקים בוותיקן, המקום שבו נוהלת הכנסייה.

מאה שנים אחרי, הוחלט מספר של 70 חשמנים. מאוחר יותר ביטלו את ההגבלה הזאת.
יש כלל שאומר: רק חשמנים מתחת לגיל 80 יכולים להצביע בבחירת אפיפיור.

החשמן לובש בגדים אדומים. האדום מסמל נאמנות ואחריות.
לפעמים הוא עונד טבעת שאנשים מנשקים כמחווה.

החשמנים מחולקים לקבוצות קטנות לפי מנהגים עתיקים. חלק מהם קשורים לכנסיות סביב רומא.

אפיפיור יכול למנות חשמן בסתר. זה נעשה כדי להגן עליו או על הקהילה שלו.
אם האפיפיור לא חושף את השם לפני מותו, המינוי מתבטל.