טאיקו

טאיקו (太鼓) פירושו המילולי: "תוף ענק". מחוץ ליפן המונח משמש גם לתוף יפני (wa-daiko, תוף יפני) ולצורת אמנות חדשה שנוצרת בעזרת הרכבים של תופים כאלה.

משפחת תופים דמויי חבית, עם עור משני הצדדים. לעתים העור הוא של פרה. גודלם נע מקוטר של כ־0.5 מ' ועד מעל 2 מ'. באופן מסורתי גולפו מגזע עץ אחד, אך כיום רבים בונים אותם מפיסות עץ מופרדות, כמו חבית. אחרי מתיחת העור הראשונית לא אפשרי לכוונן עוד את הצליל. סביר שהתופים התפתחו בסין ובקוריאה לפני שהגיעו ליפן.

תת־סוגים:

נאגאדו דאיקו (長胴太鼓): התוף הנפוץ במשפחה זו. קיימות צורות נגינה שונות: שכיבה אופקית, עמידה אנכית ונשיאה על הכתף בדגמים קטנים. בדגמים נשאיים משתמשים ביד אחת לתיפוף וביד השנייה לייצוב.

אוּ דאיקו (大太鼓): נאגאדו גדול במידות ענק. משמש במקדשים בודהיסטיים ולעתים אינו מופיע בהופעות בגלל גודלו. הנגן עומד מולו ומכה בשתי מקלות שנקראות באצ'י (מקלות תיפוף).

הירָה דאיקו (平太鼓): בעל גוף קצר יותר ומראה "שטוח". בנוי בגדלים שונים ולעיתים מהווה חלופה זולה לאו דאיקו.

צוקה-שימה הם תופים שניתן לכוונם על ידי הידוק יריעות העור בעזרת חבלים. השם שימה בא מהמילה היפנית שִימֶרוּ שמשמעה "להדק". לפי המראה, משפחת השימה נוצרה ביפן.

בני משפחה אלה מחוברים בעורם לחישורי חבל שניתן למתוח בנפרד או יחד בעזרת חבל מרכזי.

שימה דאיגו (締め): תוף קטן בדרך כלל. משמש בליווי בתיאטרון הקלאסי היפני, למשל הנו וקבוקי. לפני כל הופעה מותחים את החבלים כדי לכוון את הצליל. ישנם דגמי נשיאה קטנים, בעלי צליל חלול, ויש דגמים גדולים עם מסגרת עץ שמפיקים צלילים גבוהים וזכים.

אוֹקֶדוֹ דאיגו (桶胴太鼓): תוף חבית גדול שנבנה מפיסות עץ רבות שיוצרות גליל. שתי יריעות העור מחוברות בחבלים. זהו התוף הגדול במשפחה, בדרך כלל מנוגן במצב אופקי ומפיק צליל עמוק ורועם, לעתים באמצעות מקלות במבוק.

טאיקו (太鼓) פירושו "תוף ענק". בחוץ ליפן קוראים כך לתופים יפניים.

זהו תוף בצורת חבית. יש עליו עור משני צדיו. התופים גדלים מאוד. פעם גולפו מעץ אחד. היום לעתים בונים אותם מפיסות עץ.

נאגאדו דאיקו: התוף הנפוץ ביותר. מנגנים עליו בשלוש דרכים עיקריות: שכוב, עומד, או נשא על הכתף בדגמים קטנים.

אוּ דאיקו: נאגאדו ענק. משתמשים בו במקדשים. הנגן עומד ומכה בשתי מקלות שנקראות באצ'י (מקלות).

הירָה דאיקו: תוף שטוח יותר במראה. יכול להיות גדול או קטן.

תופים אלה ניתנים לכוונון על ידי חבלים. השם שימה מגיע מהמילה שִימֶרוּ, שפירושה "להדק".

שימה דאיגו: תוף קטן שמלווה הצגות תיאטרון יפני כמו נו וקבוקי. לפני הופעה מטפלים בחבלים כדי לכוונן את התוף. יש דגמים קטנים לנשיאה.

אוקדו דאיקו: תוף חבית גדול שעשוי מפיסות עץ. יש עליו עור משני פתחיו ומחוברים בחבלים. נשמע עמוק ורועם וכרוך במקלות.