טאקוונדו (בקוריאנית: 태권도, בתרגום חופשי: "דרך החיים של הבעיטה והאגרוף") היא אמנות לחימה קוריאנית וספורט תחרותי שמדגיש בעיקר בעיטות גבוהות ומהירות.
האזכור העתיק ביותר ללחימה קוריאנית נמצא בציורים על גג קבר מלפני כ-2,300 שנה. בתקופות הממלכות הישנות קמו קבוצות לוחמים מובחרות, כמו ה"הווארנג". הם למדו גם טכניקות רוחניות מגורמי דת ובכך העמיקו את האימון.
במאה ה-20 נחלו שינויים גדולים. בשנים של הכיבוש היפני (1910, 1945) נאסרה הלימוד והתרבות הקוריאנית. אחרי 1945 חזרו מאסטרים מהגלות והשיטות המקומיות התעוררו מחדש. ב-1965 רוב השיטות התאחדו לשיטה אחת שנקראה טאקוונדו.
בשנת 1973 נוסדה ההתאחדות הבינלאומית החשובה, וב-1988 הוצג הטאקוונדו כספורט ייצוגי באולימפיאדת סיאול. ב-2000 הוא הוכר רשמית כספורט אולימפי.
הענף התחיל בישראל ב-1977 עם המועדון הראשון בירושלים. מאז גדל והפך לפופולרי. באולימפיאדת טוקיו 2021 זכתה אבישג סמברג במדליית ארד. באולימפיאדת פריז 2024 זכה אסף יסעור בזהב במשחקים הפראלימפיים.
קיימים כמה ארגונים גדולים. ה-ITF נוסד בשנות ה-60 כזרם מסורתי. ה-WTF (כיום WT) נוסדה ב-1973 והיא הגוף שהוביל את הכניסה לאולימפיאדה.
הטאקוונדו המקצועי נחלק לקרבות והופעה טכנית, כאשר פה מדובר בעיקר בקרבות. לפי כללי ה-WT הקרב הוא הכי טוב מתוך שלושה סבבים. בעיטות מותאמות לתת נקודות, ומכות ליד או מתחת לחגורה אסורות.
עבירות כמו דחיפה או יציאה מהזירה גורמות להורדות נקודה. ארבע עבירות בסיבוב מביאות להפסד בסיבוב זה. "נוקאאוט" הוא מצב שבו לוחם לא יכול להמשיך.
הלבוש הרשמי נקרא דובוק. זהו חליפת אימון לבנה. צווארון החליפה מסמן דרגה; הצבע הנפוץ הוא שחור אצל מתקדמים.
הציוד כולל מגן גוף, מגן ראש, מגני רגליים, מגן שיניים ומגן אגן. המגנים מאפשרים תחרות בטוחה יותר.
בעשורים האחרונים הוכנסו מגנים אלקטרוניים. אלה כוללים אלקטרודות במגן הגוף ומגפי כף הרגל. מערכת זו מודדת מגע ועוצמה ומסמנת נקודות באופן אוטומטי. מגן ראש אלקטרוני הוכנס לשימוש רשמי באולימפיאדת ריו 2016.
בזירה עובדים כמה תפקידים: שופטי פינה מחוץ לזירה שמקישים כפתור לנקודות, ושופט מרכזי בתוך הזירה שמחליט על הרחקות, אזהרות ונוקאאוטים. יש גם שופט שולחן שמטפל בערעורים בעזרת וידאו־ריפליי. למאמנים מותר לערער פעם או פעמיים בהתאם לכללים.
דרגת המתאמנים מצוינת בחגורה סביב המותן. יש סדר של צבעים שמתחיל בלבן וממשיך דרך צבעים שונים עד לחגורה שחורה. אחרי החגורה השחורה מתחילים דרגות שנקראות דאנים (דרגות מתקדמות). לכל דאן יש דרישות זמן ומבחנים.
בתחרויות מחלקים את המתחרים לפי גיל, מין ומשקל. קיימות קטגוריות לנוער, בוגרים ומאסטרס (מכונים לפעמים גם לפי טווחי גיל). באולימפיאדה החלוקה היא לפי קטגוריות משקל לנשים ולגברים.
טאקוונדו היא אמנות לחימה מקוריאה. השם אומר "דרך הבעיטה והאגרוף".
לפני הרבה שנים אנשי הלחימה הקוריאניים נשאו על עצמם להגן על הממלכות. קבוצה חשובה נקראה הווארנג.
ב-1965 קיבצו את השיטות השונות לשיטה אחת. ב-2000 טאקוונדו הפך לספורט אולימפי.
מועדון טאקוונדו ראשון נפתח בירושלים ב-1977. מאוחר יותר מדליה אולימפית ראשונה הושגה ב-2021.
בתחרות לוחמים נותנים בעיקר בעיטות. אי אפשר להכות מתחת לחגורה. אם לוחם לא יכול להמשיך, הקרב נעצר.
הלבוש נקרא דובוק. דובוק הוא חליפה לבנה לאימונים.
יש מגני גוף, מגן ראש ומגני רגליים. מגנים אלקטרוניים מודדים בעיטות ועוזרים לתת נקודות הוגנות.
מתקדמים על ידי מבחנים. מתחילים בחגורה לבנה. אחרי עבודה ותרגול מגיעים לחגורה שחורה.
תגובות גולשים